יהדות קרתגו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ישנם מספר מקורות עתיקים שעל פיהם מספר חוקרים כיום משערים שייתכן כי מספר קהילות יהודיות חיו בעיר קרתגו.
מספר השערות לגבי הקהילה היהודית
- השערה אחת גורסת כי לאחר חורבן בית ראשון קבוצות יהודים שגלו מארץ ישראל השתקעו באי ג'רבה הסמוך לקרתגו לפי יוסף בן מתתיהו היהודים תושבי ג'רבה סייעו לפיניקים להקים את קרתגו ולאחר מכן כאשר חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית התגיירו רוב תושבי קרתגו הפיניקים. תאוריה זו מתרצת את סיבת העלמות התמוהה של תושבי קרתגו הפיניקים מן האזור.[1][2]
- מקור מהמאה ה-10, טוען כי טיטוס יישב כ-50,000 יהודים בצפון אפריקה, ואבן ח'לדון (1332–1406), שהגיע בעצמו מתוניסיה, ציין כי נתקל במספר שבטים ברברים שהתגיירו.
- בתלמוד הירושלמי מופיעים ארבעה רבנים שהיו רבני העיר קרתגו. עם כי קיימת טענה כי התלמוד התכוון להזכיר את הרבנים של הקהילות היהודיות בספרד הסמוכה. (אנ')
- אלפרד לואי דלאטר, ארכאולוג צרפתי, חשף נקרופוליס אם סממנים יהודים (כגון: שופר, מנורה, ואתרוג,) המתוארכים לתחילת המאה ה-3 בעיירה בתוניסיה.
קרתגו אף מוזכרת בתלמוד הירושלמי:
מצור ועד קרתגו, העמים מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים אבל מצור מערבה ומקרתגו מזרחה לא יודעים האומות לא את ישראל ולא את אביהם שבשמים
תרשיש
סברה נוספת היא כי תרשיש המוזכרת בתנ"ך היא העיר קרתגו. לטענה זו יש מספר התנגדויות מפי חוקרים הטוענים כי העיר תרשיש הייתה באזור חצי האי האיברי.[3]
הערות שוליים
| יהדות אפריקה | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אלג'יריה • לוב • מצרים • מרוקו • תוניסיה | 
|
| אחרות | אתיופיה • דרום אפריקה • זימבבואה • מאלי | |
| ראו גם | אבאיודאיה | |
