יהושע גרבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהושע (שיקה) גרבר (19051990) היה בין המתנדבים שיצאו מא"י-פלשתינה והצטרפו לבריגדות הבינלאומיות, שתמכו בכוחות הרפובליקה הספרדית מול המתקוממים הלאומנים בהנהגת פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד.

ביוגרפיה

יהושע גרבר נולד בברדיצ'ב ב-15 באוקטובר 1905, לבן ישראל ואודל גרבר.[1] בהיותו בן 17 עברה המשפחה לביאליסטוק. בנעוריו היה פעיל בתנועת השומר הצעיר. עלה לארץ ב-1929 והצטרף לקבוצת בוגרי השומר הצעיר מפולין שהתקבצה בחדרה, והקימה את קיבוץ עין החורש ב-1931.[2]

גרבר העיד על עצמו שלא היה קומוניסט, אך למרות זאת נחשד בקומוניזם על ידי חלק מחברי הקיבוץ, ונאלץ לעזוב ב-1932.[3] במשך כארבע שנים עבד גרבר כפועל בניין. עם פרוץ המרד הערבי ב-1936 נענה לקריאת אגודת פועלי הבניין לצאת לשמירה על יישובים יהודיים, ושמר על קיבוץ עין החורש ואדמותיו.

כשנודע לגרבר על פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, הוא החליט להתנדב למלחמה על מנת להילחם בפשיזם ובנאציזם, ששניהם היוו איום על חייהם של יהודים באירופה. מספר המתנדבים שיצאו מפלשתינה למלחמה מוערך ב-150–200, רובם המוחלט יהודים קומוניסטים.[4] יהושע, שלא היה קומוניסט, היה אחד הבודדים שיצא כשאין ארגון מאחוריו, לא בפלשתינה ולא בצרפת. הוא הפסיק את לימודי הערב בבית הספר הפוליטכני הרץ בתל אביב, ונסע על חשבונו לצרפת עם ספרי הלימוד. על פי החלטת הממשלה הבריטית, באשרה שקיבל משלטונות המנדט נרשם 'לכל הארצות פרט לספרד'.[5] בפריז פגש בני משפחה וידידים מפולין, ומכיוון שלא היה קומוניסט נעזר באיגודים המקצועיים הצרפתיים על מנת להגיע לספרד. עם רבים אחרים, רובם קומוניסטים, נסע ברכבת לגבול הספרדי. הוא עבר ברגל את הגבול במנהרה, המשיך דרך ברצלונה המופצצת והגיע לאלבסטה, ששימשה כבסיס לבריגדות הבינלאומיות. כפועל בניין הוצב בפלוגת הנדסה, שממנה הועבר ליחידת קשר בשל ידיעת השפות שלו. במאי 1937 התחוללה בברצלונה מעין מלחמת אזרחים בתוך מלחמת האזרחים, בה הקומוניסטים דכאו את האנרכיסטים והטרוצקיסטים.[6] גרבר נפקד מיחידתו כשחשב שתישלח לברצלונה, ומשלא נשלחה, חזר אליה. מאחר ששלט במספר שפות, ובכלל זה רוסית, גרמנית וצרפתית, הופנה לבי"ס מיוחד למתורגמנים במטרה לסייע לסגל הסובייטי. גרבר סירב להפוך למתורגמן ונשלח לחזית קורדובה כקשר. הקומוניסטים הפעילו צנזורה פוליטית, והוא הוזהר על ידי מכר ארץ-ישראלי כי מכתביו הביתה בהם ביקר את המפלגות בספרד מעוררים חשד לחוסר נאמנות. גרבר חלה במחלה קשה, אושפז בבית חולים של הבריגדה בספרד ומשם הועבר לבית החולים של הבריגדה בצרפת, ליד פריז. כאשר הבריא, הועמד בפני וועדה רפואית שרוב חבריה היו יהודים, ואלה נעתרו לבקשתו לחזור לפלשתינה-א"י ולא לספרד. מצרפת נסע לבקר את הוריו בפולין וחזר לפלשתינה בתחילת 1938.

כעבור שנתיים התנדב לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה במצרים. משם הועבר לחזית איטליה שבה נשאר עד לתום המלחמה.[1] הוא שוחרר ב-1946. במלחמת העצמאות (1948) התגייס לצה"ל, וכך שירת במשך כעשרים שנה בשלושה צבאות שונים.[7]

לאחר שחרורו מצה"ל עבד כפועל בניין. בהמשך הועסק בחברת מקורות, עד שהגיע לגיל פרישה. נפטר בישראל ב-21 באוקטובר 1990.

לקריאה נוספת

  • דן יהב, גם אלה בגיבורים: לוחמים ומתנדבים ארצישראלים ב"בריגדות הבינלאומיות" בספרד (1938-1936) (תל אביב: דן יהב, 2008).
  • חיים לנדאו, "היינו הלוחמים הראשונים נגד הנאצים: שיחה עם 3 מלוחמי ספרד", על המשמר, 15.10.1972.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יהושע פורת, "מדריד לפני חניתה", באתר News1, 22 במאי 2012.
  2. ^ "עין החורש", באתר המועצה האזורית עמק חפר.
  3. ^ דן יהב, גם אלה בגיבורים: לוחמים ומתנדבים ארצישראלים ב"בריגדות הבינלאומיות" בספרד (1938-1936) (תל אביב: דן יהב, 2008). מבוסס על ראיון עם גרבר שערך העיתונאי חיים לנדאו. ראו: לנדאו, "היינו הלוחמים הראשונים נגד הנאצים: שיחה עם 3 מלוחמי ספרד", על המשמר, 15.10.1972.
  4. ^ רענן ריין, "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1936-1938(תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88.
  5. ^ Telegram from the Secretary of State to the High Commissioner for Palestine, Transjordan, 24/1/37, ארכיון המדינה.
  6. ^ Stanley Payne, The Spanish Civil War, The Soviet Union, and Communism (New Haven: Yale University Press, 2004), p. 217.
  7. ^ פוסט על גרבר בעמוד הפייסבוק של הספרייה הלאומית.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0