יהושע יוסף כלבו

הרב יהושע יוסף כלבו (1807 – 28 ביולי 1920, כ"ח בתמוז ה'תר"ף) היה חוקר, סופר ואיש ציבור. נודע בזכות עיסוקו רב-שנים בשחזור תבנית בית המקדש ובניית דגמים מפורטים של מבנים מקראיים ומונומנטים בירושלים, אשר פורסמו בספרו "בניין אריאל".

ביוגרפיה

הרב כלבו נולד בבריסק ככל הנראה ב-1807 (על פי אתר "קדם") או ב-1817 ליעקב מנחם. עסק בתחילה בלימוד תורני מקיף. במחצית השנייה של חייו הקדיש את עיקר זמנו ומרצו לשחזור תבנית בית המקדש בירושלים, על יסוד מקורות יהודיים ולועזיים, כולל ספרות חז"ל, ראשונים ואחרונים, וכתבים נדירים שאסף במהלך מסעותיו באירופה – לרבות בספריות ברומא, שם עיין (לדבריו) בכתבי יוסף בן גוריון שבותיקן.

עבודתו הגדולה באה לידי ביטוי בספרו "בניין אריאל", שנדפס בווינה בשנת תרמ"ג (1883). הספר מחולק לשלושה חלקים:

• מצב ירושלים – תיאור חלקי העיר ירושלים.
• בניין אריאל – תיאור בית המקדש וכליו.
• משמרת כהונה – סקירה של כהנים מבית אהרן עד חורבן הבית, לרבות תיאור בגדי כהונה.

הרב כלבו שילב בספרו שרטוטים וציורים של כלי המקדש כגון ים הנחושת, שולחן הפנים, מזבח הקטורת, ארון הברית ומנורת שבעת הקנים. לדבריו, הוא טרח על מלאכה זו במשך עשר שנים, ונסע ארבע פעמים לרומא כדי ללמוד את תבנית המקדש וכליו.

מתוך ספרו בנין אריאל

הספר תורגם ליידיש ויצא לאור בניו יורק תשכ"ט.

פעילות ציבורית והכרה

מלבד פעילותו המחקרית והאומנותית, נודע הרב כלבו גם כמי שהצטיין ביחסי ציבור. הוא צירף לספרו הסכמות מ-42 רבנים חשובים ממזרח אירופה (ביניהם: רבי אברהם יעקב מסדיגורא, רבי צבי הירש אורנשטיין, ר' יצחק שמלקיס ועוד) והיה מקובל על חצרות נשיאים, מלכים ונסיכים ברחבי אירופה ואמריקה. דגמיו הוצגו בערים רבות וזכו לשבחים. הוא אף קיבל שלושה תוארי כבוד, ביניהם תואר "פרופסור".

בשנותיו האחרונות הגיע לאנגליה, שם ביקש המוזיאון הבריטי לרכוש ממנו את דגמיו בתמורה למלגה חודשית קבועה של שמונה לירות שטרלינג – הצעה שהתקבלה על ידו. לאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת ימין משה בירושלים. בשכונה העלה יוזמות חברתיות-כספיות שונות.

חילוקי דעות והשפעה

הרב כלבו ניהל ויכוחים הלכתיים והיסטוריים סביב מיקומו המדויק של הכותל המערבי. בספרו טען כי מדובר בכותל העזרה. טענתו נידונה בפולמוס הלכתי שבו השתתפו חכמים שונים. הרידב"ז חלק עליו אך חלק לו כבוד רב, ובספרו "שו"ת בית רידב"ז" (סימן לח) כתב עליו:

"הרב החריף ונקי ירא שמים מצוין בדורנו... המצוין הראשון בתבל בחכמה זו בתבנית הבית וכליה כידוע לכל ישראל".

אברהם משה לונץ הגיב לטענותיו, במאמר שפורסם בעיתון השקפה בשנת 1906.

בירושלים היה מעורב גם בפולמוס עם המזרחן והאדריכל הגרמני קונרד שיק.

שנותיו האחרונות

ב-13 בנובמבר 1908 פורסמה בעיתון החבצלת כתבה תחת שם העט "זלמן בן טובים", בה הובעה ביקורת על פועלו החברתי של הרב כלבו ועל תקפות תואר הפרופסור שנשא. ביקורת זו גברה ביתר שאה לאחר פטירתו, ונטען שחלק מסיפוריו הומצאו על ידו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חדלו התשלומים מן המוזיאון הבריטי, עקב המלחמה בין בריטניה לאימפריה העות'מאנית. הרב כלבו, שהיה אז כבן 100 או יותר, הצליח לשרוד את תקופת המלחמה הקשה. לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, חודשה העברת הקצבה.

בשנת 1920 חלה, ופרעות תר"ף בירושלים, שפרצו בפסח של אותה שנה, פגעו קשות ברוחו. הוא נפטר בירושלים בכ"ח בתמוז ה'תר"ף (28 ביולי 1920).

חיבוריו

• בנין אריאל, חלק א, חלק ב, תרמ"ג, באתר היברובוקס
• קול משמיע ישועה, ירושלים תרס"ז

קישורים חיצוניים

• מידע על יהושע יוסף כלבו בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהושע יוסף כלבו41156756Q118926250