יואל דר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. יואל דר נולד בשנת 1938 במוסול שבעיראק. עבד כעיתונאי וכשדר במשך 42 שנה ב"קול ישראל" ובעיתונים רבים בישראל ובעולם.

ילדותו ונעוריו

יואל דר נולד ב-1938, בשם יואל דרויש, בעיר מוסול שבעיראק למשפחה דלת אמצעים ומרובת ילדים. למד בבית ספר "אליאנס"-לימודי חולין, וב"חדר" לימודי תורה, שם למד עברית. עלה לישראל בשנת 1951 והתגורר במעברה עד 1954. היה חבר ומדריך בתנועת הנוער "בית"ר" בקריית אתא.

השכלה

דר הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בחוגים: שפה ובספרות אנגלית, וספרות כללית. בגיל 15 הוא החל לעבוד כמחלק עיתונים כדי לממן את לימודיו. באותה עת החל גם לכתוב בעיתון "חירות לנוער"[1].

שירותו בצהל

דר שירת בשירות הסדיר בצה"ל כצפן. במילואים שרת בתפקידים שונים ביניהם: חוקר במודיעין, קצין קישור לאו"ם, סגן מנהל תחנת שידור בדרום לבנון ועוד.

עבודתו

לאחר שחרורו מצה"ל שימש כתב ב"חיפה העובדת", והחל מספטמבר 1959[2] ועד 1982 (עת פרש מעבודתו) שימש כתב בעיתון "דבר" לענייני הגליל המערבי והגליל העליון[3], כשעיקר סיקורו היה בנושא הערבים בישראל[4]. משום שגילה בקיאות בנושא זה, דבר שאפשר לו לספק בשנים הבאות ידיעות בעלות חשיבות גם לעיתונים אחרים בישראל ובעולם. כתיבתו על הערבים זכתה לביקורת משמאל שהאשימה אותו בכתיבה סטריאוטיפית על הערבים[5].

בשנת 1961 השתלב בשידורים הערביים של "קול ישראל" ובעיתון באנגלית ה"ג'רוזלם פוסט".

לאחר מלחמת ששת הימים, שימש כראש המערכת בצפון של העיתון בערבית "אל-אנבא". בשנת 1970 השתלב בקורס כתבים של רשות השידור ומאז ועד פרישתו סיקר את נושא הערבים בישראל בעיקר ברשת ב'. בשנת 1979 נסע עם משפחתו ללונדון בזכות מלגה חלקית שקיבל מה"ג'רוזלם פוסט" ושם סיפק ידיעות לשבועון סאנדיי טיימס ולשבועון היהודי "ג'ואיש כרוניקל". עם שובו ארצה (בשנת 1980) השתלב גם ברשת ידיעות תקשורת של ידיעות אחרונות בנוסף על כך העביר ידיעות ל"ניו יורק טיימס" ולסוכנות הידיעות האמריקאית "יונייטד פרס".

במרוצת שנות עבודתו זכה לקבל ממעבידיו עשרות תעודות הצטיינות על ידיעות בלעדיות.

חייו האישיים

יואל דר נישא בשנת 1965 לרותי דר ולהם נולדו שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0