יובל אילון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יובל אילון
אל"ם יובל אילון ביער פולני במסגרת סיור "עדים במדים", 2016
אל"ם יובל אילון ביער פולני במסגרת סיור "עדים במדים", 2016
לידה 8 בדצמבר 1972 (גיל: 51)
ג' טבת ה'תשל"ג
גדרה
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (ים) תא"ל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן

יובל אילון (נולד ב-8 בדצמבר 1972) הוא קצין בצה"ל, המשמש ראש מספן המודיעין בחיל הים. קודם לכן שימש מפקד בסיס אשדוד ומפקד בה"ד חיל הים.

ביוגרפיה

יובל אילון הוא הבכור מבין שלושה בנים למשפחת אילון המתגוררת בגדרה. האב דני אילון מהנדס אלקטרוניקה בן לזוג הורים אשר נמלטו מגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, עבד שנים רבות בתעשייה האווירית בתפקידים בכירים, האם תמר, ממשפחת וינמן, בת לניצולי השואה מפולין, עבדה שנים רבות במערכת החינוך כמורה ומפקחת ארצית בתחום ההוראה.

יובל אילון החל את לימודיו בבית הספר היסודי ע"ש "פינס" בגדרה והשלים את לימודיו בתיכון האזורי השש-שנתי בגדרה במגמה הריאלית מתמטיקה-פיזיקה-כימיה. הוא בוגר תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר". עסק בספורט, והיה שחקן קבוצת מכבי רחובות בכדוריד שהייתה ברמה גבוהה בליגת הכדור-יד.

כשהתגייס לצה"ל והתנדב לקורס חובלים בחיל הים. בסיום הקורס בדצמבר 1993 נעשה קצין משמרת וקצין מנחית למסוק באח"י גאולה. במאי 1996 הוסמך לפיקוד על דבור (כלי שיט) ושירת בזירת בסיס אשדוד, בפלגה 916 כמפקד דבור וכמפקד סיירת דבורים "כסיף" עד יולי 1998. בהיותו בתפקיד זה נבחר כקצין מצטיין נשיא, מחיל הים, לקראת יום העצמאות ה-49 למדינת ישראל. ביולי 1998 מסר את הפיקוד על סיירת הדבורים ויצא לטיול ארוך של כשנה וחצי בעולם, חזר לשירות ועבר קורס פיקוד ימי במגמת גנ"ק לאחר מכן יצא ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת באר שבע.

באוגוסט 2002 החל להתמחות לתפקיד מפקד סטי"ל ובחודש ינואר 2003 הוסמך וקיבל פיקוד על אח"י גאולה ואחר כך קיבל את אח"י תרשיש (סער 4.5). באוגוסט 2007 יצא ללימודים במכללת הצי האמריקאי בניופורט רוד איילנד. באוגוסט 2008 קיבל את פיקוד על אח"י להב קורבטת טילים מדגם סער 5. ובספטמבר 2010 קיבל פיקוד על פלגה בשייטת ספינות הטילים הכוללת את הקורבטות מדגם סער 5. בתפקיד זה ביצע מגוון רב של מבצעים ארוכים בכל זירות הפעולה של זרוע הים וחיזק את שיתוף הפעולה עם טייסת העטלף אשר מפעילה את המסוקים הימיים.

סא"ל יובל אילון נושא דברים במסדר סיום קורס חובלים

בספטמבר 2012 קיבל את הפיקוד על בית הספר לקצינים בבה"ד חיל הים. במהלך פיקודו שינה אילון את תפיסת ההכשרה של קציני הים. נתן דגש לתחומי הפיקוד החל משלב המיון ועד לגמר ההכשרה. חוזק הקשר עם בית הספר לקצינים בהד 1 ופותחה הכשרה אחודה של 3 שבועות המשותפות להכשרת קציני היבשה הלוחמים וקצונת הים. החל בתהליך של שיתוף פעולה עם האקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס אשר כולל חילופי צוערים - חובלים ישראלים לומדים באנאפוליס וצוערים אמריקאים בישראל לתקופות זמן קצובות. בנוסף, הוביל שינוי התואר האקדמי המוקנה לחובלים מתואר ראשון כללי לתואר בוגר במדעי המדינה. בהכוונתו נבנה גם מחנה הכשרה לצוערי קורס חובלים בבסיס אילת.

אל"ם יובל אילון מקבל פרס הרמטכ"ל מרב-אלוף גדי אייזנקוט, דצמבר 2016

באוגוסט 2014 סיים את תפקידו בבית הספר לקציני ים ויצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי. באוגוסט 2015 הועלה לדרגת אל"ם וקיבל את הפיקוד על בה"ד חיל הים. במהלך פיקודו על בסיס ההדרכה, הוביל את איחוד הכשרות הקצונה הימית, "בית הספר לחובלים" ו"בית הספר לפיקוד מתקדם", לכדי "האקדמיה הימית".

ביולי 2017 סיים את תפקידו בבה"ד חיל הים וקיבל את הפיקוד על בסיס אשדוד. בתפקיד זה נעשה אחראי למתרחש בזירה הימית הדרומית, נושא עיקרי לסיכול החתירה והפעילות החבלנית העוינות של פלסטינים מרצועת עזה. אילון הוביל לשילוב ושיתוף משמעותי עם זרוע היבשה ובדגש לאוגדת עזה.

אילון עסק בפיתוח תהליכי למידה ושיפור יכולות איסוף המודיעין בזמן אמת וחיבורו ליחידות הלוחמות. המשיך את העיסוק בתהליך המעבר לשליטה מרחוק בתחנות המכ"ם ושילובן למרכז פיקוד ושליטה אחוד במפקדת הזירה באשדוד. כל זאת תוך הובלת פעילות מבצעית רבה מול ארגוני הטרור בעזה לצד חיזוק ההגנה בתווך הימי. סיים את תפקידו ב-2 בספטמבר 2019.[1]

בנובמבר 2019 הועלה לדרגת תא"ל ומונה לראש מספן המודיעין.

השכלה


אילון מתגורר עם משפחתו במכבים-רעות. הוא נשוי לטלי, עורכת דין במקצועה, ואב לבן ושתי בנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מפקד חדש לבסיס חיל הים באשדוד, באתר "כאן דרום - אשדוד", 3 בספטמבר 2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0