יוהאן אלברכט הראשון, דוכס מקלנבורג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. יוהאן אלברכט הראשון, דוכס מקלנבורג (בגרמנית: Johann Albrecht I. zu Mecklenburg; 23 בדצמבר 1525 – 12 בפברואר 1576), היה הדוכס השליט של מקלנבורג-גיסטרו בין השנים 1547–1556 ושל מקלנבורג-שוורין בין השנים 1556–1576. בשנת 1549 יוהאן אלברכט הראשון דאג שהפרלמנט של מקלנבורג יבצע את הרפורמציה עבור הדוכסות כולה.
ביוגרפיה
יוהאן אלברכט נולד ב-23 בדצמבר 1525 בגיסטרו, והיה בנם הבכור של אלברכט השביעי ואנה מברנדנבורג . עד גיל 13, הוא התחנך על ידי "הכומר הפפיסטי" יוהאן שפרלינג. בשנת 1539 שלח אותו אביו לחצרו של דודו, יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג הפרוטסטנטי, שם התחנך יחד עם בן דודו, יוהאן גאורג. מ-1541 עד 1544, הם למדו יחד באוניברסיטת פרנקפורט אן דר אודר שנוסדה באותה העת. יוהאן אלברכט היה תומך אדוק של הפרוטסטנטיות כשחזר למקלנבורג. אף על פי כן, הוא לחם בצד הקיסרי במלחמה השמלקלדית, לבקשת אביו.
כאשר אביו מת ב-1547, יוהאן אלברכט ואחיו אולריך השלישי וגאורג ירשו במשותף את דוכסות מקלנבורג-גיסטרו, ירושה שאושרה על ידי הקיסר קרל החמישי. בתחילה, יוהאן אלברכט ניהל את חלק מקלנבורג-גיסטרו של הדוכסות לבדו, בעוד אולריך ניהל את הבישופות של שוורין מ-1550 כיורשו של בן דודו מגנוס השלישי וגאורג לחם במלחמה השמלקלדית ונפל ב-1552 לפני פרנקפורט אם מיין.
כחסיד משוכנע של הפרוטסטנטיות יוהאן אלברכט הראשון, בניגוד לאביו, החליט לתמוך בהכנסת הרפורמציה בנחלותיו. בשנת 1549 הוא ניהל אסיפה של האחוזות בסטרנברג, אשר קבעה את האמונה הלותרנית לכל חלקי מקלנבורג. ניתן לראות בכך את ההקדמה הרשמית של הלותרניות כדת המדינה במקלנבורג. בפברואר 1550, הוא חתם ברית הגנה עם יוהאן, מרקיז ברנדנבורג-קיסטרין ואלברכט, דוכס פרוסיה, אשר לבתו, אנה סופיה, הוא היה מאורס באותה העת. ב-22 במאי 1551 חתם יוהאן אלברכט על הסכם טורגאו הסודי עם שאר הנסיכים הפרוטסטנטים בצפון גרמניה. הסכם זה היווה את המסגרת המשפטית למרד הנסיכים ב-1552 נגד הקיסר קרל החמישי, שבו השתתף יוהאן אלברכט הראשון.
דודו היינריך החמישי, ששלט במקלנבורג-שוורין, מת בשנת 1552 ללא יורש זכר. כאשר אחיו של יוהאן אלברכט, אולריך, תבע אז את הירושה, הקיסר התנגד. פרץ סכסוך ירושה אלים. אולריך אילץ את יוהאן אלברכט להסכים להסכם ויסמאר מ-11 במרץ 1555. המחלוקת הוכרעה לבסוף בשנת 1556 על ידי צו רופין על ידי יואכים השני. צו זה הפך את יוהאן אלברכט הראשון לשליט של החלק המערבי של מקלנבורג, בעוד שאולריך קיבל את החלק המזרחי, הלורדות לשעבר של ורלה, תוך שמירה על ממשלת מדינה משותפת. אולריך בחר בגיסטרוב כמקום מגוריו.
הדוכס יוהאן אלברכט נחשב לנסיך רנסנס מודרני ולפטרון האמנויות והמדעים, עם ראש פתוח לגילויים המדעיים של זמנו. הוא התחייב לרפורמציה וביצע מודרניזציה של המדינה. הייתה לו ספרייה נרחבת, שבסופו של דבר הגיעה לרשותה של אוניברסיטת רוסטוק. הוא התעניין בכלים מדעיים ובאסטרונומיה וקרטוגרפיה. הוא העסיק את טימן סטלה כספרן החצר והקרטוגרף שלו. הם ביקרו ביחד בחצר הקיסרית בווינה, שם למדו אדריכלות וטכניקות ביצור מודרניות, אותן יישמו לאחר מכן במקלנבורג. החצר הדוכסית בוויסמר והרחבת טירות דוכסיות שונות וביצורים מודרניים מתוארכים לכוונותיו של יוהאן אלברכט, אם כי לא תמיד היו לו מספיק משאבים כדי לממן את מאמציו. בין הישגיו העיקריים נכללים הקמת כמה בתי ספר תיכוניים: בגוסטרוב ב-1552, בSchwerin ב-1553 ובParchim ב-1554. הוא נפטר בשוורין ב-12 בפברואר 1576.
משפחתו
ב-24 בפברואר 1555 התחתן יוהאן אלברכט עם אנה סופיה מפרוסיה, בתו של אלברכט, דוכס פרוסיה. לזוג נולדו שלושה ילדים:
- אלברכט, נסיך מקלנבורג (1556–1561)
- יוהאן השביעי, דוכס מקלנבורג (1558–1592), דוכס מקלנבורג-שוורין מ-1576 עד 1592
- זיגסמונד אוגוסט, דוכס מקלנבורג (1560–1600)
קישורים חיצוניים
