יוהאן ברגר
 | |
| לידה | 11 באפריל 1845 |
|---|---|
| פטירה | 17 באוקטובר 1933 (בגיל 88) |
| הישג בולט | היה ממקום מס' 9 בעולם בשנת 1888 |
| מד כושר מרבי | 2640 (ינואר 1906) |
| מקצוע נוסף | מנהל האקדמיה לסחר של גראץ ומרצה לחשבונאות. |
| מדינה | אוסטריה |
יוהאן ברגר (בגרמנית: Johann Nepomuk Berger; 11 באפריל 1845 - 17 באוקטובר 1933) היה שחמטאי אוסטרי, תאורטיקן, מחבר אטיודים, סופר ועורך. בשיאו מוקם במקום התשיעי בעולם [1] מבחינת מד הכושר שלו. משנת 1899 היה מנהל האקדמיה לסחר של גראץ ומרצה לחשבונאות.
קריירה שחמטאית
בספטמבר 1870 ניצח ברגר בתחרות הראשונה שהתקיימה באימפריה האוסטרו-הונגרית בעיר גראץ [2]. בשנת 1875 ניצח ברגר דו-קרב את אלכסנדר ויטק 14-4 בעיר גראץ, וסיים בתיקו דו-קרב עם פול ליפקה 3.5-3.5 באייזנבאך, בשנת 1896.
בשנת 1880 חלק ברגר מקום 5-6 בתחרות גראץ (ניצחו: מקס וייס, יוהנס מינקויץ' ואדולף שוורץ), חלק מקום 9-10 בתחרות ברלין 1881 (ניצח: ג'וזף הנרי בלקבורן), הגיע למקום הרביעי בתחרות נירנברג 1883 (ניצח: שמעון אברמוביץ וינוור ), חלק מקום 11-12 בתחרות המבורג 1885 (ניצח: איזידור גונסברג ), חלק מקום 5-6 בתחרות פרנקפורט 1887 (ניצח: ג'ורג' הנרי מקנזי), הגיע למקום העשירי בתחרות ברסלב 1889 (ניצח: זיגברט טאראש ), חלק מקום 4-5 בתחרות גראץ 1890 (ניצח: גיולה מקובץ ), חלק מקום 8-9 בתחרות לייפציג 1894 (ניצח: זיגברט טאראש).
ברגר הגיע למקום השמיני בתחרות קלן 1898 (ניצח: עמוס ברן), חלק מקום 7-10 בתחרות מינכן 1900 (ניצחו: גזה מארוצי, קרל שלכטר והרי נלסון פילסבורי), חלק מקום 6-7 בתחרות קובורג 1904 (ניצחו: קורט פון ברדלבן, קרל שלכטר ורודולף סוידרסקי), הגיע שישי בתחרות ברמן 1905 (ניצחו: דוד ינובסקי וגזה מארוצי), חלק מקום 7-8 בתחרות וינה 1907 (ניצח: ז'ק מיזס), חלק מקום 16-18 בתחרות קרלסבאד 1907 (ניצח: עקיבא רובינשטיין ) והגיע למקום ה-15 בתחרות וינה 1908 (ניצחו: אולדריך דוראס, גזה מארוצי וקרל שלכטר). התחרות האחרונה בה השתתף הייתה בשנת 1931 בעיר ברנו.
שחמט בכתב
ברגר היה האוסטרי הראשון שניצח תחרות שחמט בהתכתבות בינלאומית חשובה. הוא עשה זאת בתוצאה המרשימה של 45 ניצחונות, ללא הפסד ועם שלוש תוצאות תיקו בתחרות של העיתון Monde Illustré שהתקיימה בין השנים 1889-1892.
סופר שחמט
ברגר היה עורך העיתון Deutsche Schachzeitung ומחבר מספר ספרים, בהם: Das Schachproblem und dessen Kunstgerechte Darstellung שפורסם בלייפציג בשנת 1884, Theorie und Praxis der Endspiele שפורסם בלייפציג בשנת 1890 ו-Problemen, Studien und Partien שפורסם בלייפציג בשנת 1914.
יישום של מט לגל
במשחק שהתקיים בשנת 1888 בין יוהאן ברגר לבין פרוליך ניתן לזהות שני אירועים של מט לגל. האחד התממש בסוף המשחק, והשני בהסתעפות שהשחור נמנע ממנה.
1. ה4 ה5 2. פג3 פג6 3. פו3 ד6 4. רב5 רז4 5. פד5 פזה7 6. ג3 א6 7. רא4 ב5 8. רב3 פא5 9. פ:ה5 ר:ד1 (אם השחור משחק 9... פ:ב3 10. פ:ז4 פ:א1 11. פזו6+ ז:ו6 12. פ:ו6 מט
|
) 10. פו6+ ז:ו6 11. ר:ו7 מט
|
מחבר סיומים
ברגר היה מחבר סיומים פורה, ופרסם למעלה מ-100 סיומים, רבים מהם תרמו תרומות חשובות לתאוריית הסיומים. ספרו "תאוריה ופרקטיקה של הסיום" פורסם בשנת 1890, נערך מחדש בשנת 1922 והודפס מחדש עם תוספות זמן קצר לפני מותו בשנת 1933. זה היה הספר המודרני המקיף הראשון על סיומים פרקטיים ובמשך דורות היה הספר התקני לנושא.
|
הלבן מתחיל וכופה תיקו. אטיוד משנת 1890.
פתרון: 1. ו5! א3 2. ו:ז6! א2 3. מז4 א1=מה 4. מח5 ועל כל מסע 5. ז4 ותיקו עקב פט.
|
הלבן מתחיל וזוכה. אטיוד משנת 1916.
פתרון: א4 מה4 2. א5 מד5 3. א6 מד6 וזוכה
שיטת ברגר
ברגר דן בשיטה לקביעת מנצח בתחרות כאשר יש שני שחקנים או יותר בעלי אותה תוצאה בתחרות, אך הוא לא פיתח אותה. השיטה נקראת על שמו, "שיטת ברגר". עיקרי השיטה: קביעת ציון שמחושב על ידי חיבור התוצאות של השחקנים נגדם זכה השחקן, בתוספת מחצית הנקודות של השחקנים עמם סיים בתיקו.
קישורים חיצוניים
