יוהאן פרדריק קלמנס
 |
יוהאן פרדריק קלמנס (בדנית:Johan Frederik Clemens; 29 בנובמבר 1749 - 5 בנובמבר 1831) היה דפס דני ויצר תחריטים.[1]
ראשית חייו
קלמנס נולד בגולנאו ליד שצ'צ'ין בפומרניה, ליוהאן דייוויד קלמנס, ואשתו אנה פרנקן. האב, יחד עם בנו יוהאן, עברו לקופנהגן כשהילד עוד היה צעיר למדי.
הוא ביקש להתחיל את הכשרתו באקדמיה המלכותית לאמנות הדנית כבר בשנת 1760 בגיל 11. הוא נרשם להכשרה, אך נדחה על ידי מאסטר הציור האנס קליאו כצעיר וקטן מדי. הפסל סיימון קארל סטנלי התעניין בילד, ובעזרתו הגיע יוהאן לבית הספר לציור בשנת 1761. הוא הוכשר הן כצייר דקורטיבי, והן כצייר אומן.
בשנת 1764 כשהיה בן 15 קלמנס היה בהכשרה אצל אמן ציור שם התחיל לעבוד עם עבודות קישוט פשוטות. כשהפך לחניך ציור הוא נכנס להכשרה בסטודיו של יוהאן אדוורד מנדלברג. מנדלברג השתמש בחניכים מוכשרים רבים לביצוע הפרויקטים הרבים שלו. כאן למד קלמנס להכיר את ניקולאי אבידגור, פרדריק לודוויג בראדט, יוהנס סמואל לימן וכישרונות צעירים מוכשרים אחרים מהאקדמיה לאמנות, שחלקם השיגו תהילה בשנים הבאות.
בשנת 1765 הוא כבר זכה במדליוני הכסף הקטנים והגדולים של האקדמיה. ז'אק סאלי, מנהל האקדמיה, יעץ לילד להפוך לפסל, אך הוא היה מעוניין להפוך לחרט נחושת. המליצו לו להתאמן אצל יוהאן מרטין פרייסלר, אך פרייסלר לא גילה בו עניין עד שקלמנס הכין הדפס המבוסס על תחריט של ז'אן דולה. כשהתרשם מעבודה זו, הפך פרייסלר לחברו המסור והפטרון של קלמנס. קלמנס התאמן אצל פרייסלר בין 1769–1770.
עד מהרה זכה בפטרון בעל השפעה נוספת, הצייר פיטר קרמה, שהמליץ עליו לפסל יוהנס וידוולט. קלמנס יצר תחריטים על סמך האיורים של וידוולט למהדורה מפוארת של "פדר פאארס" של לודוויג הולברג בשנת 1772, והעניק לצעיר הכנסה ראויה לפרנס את עצמו ואת אביו. וידוולט הפך לחברו ולפטרונו לכל החיים.
נסיעה לפריז
בעזרתו של וידוולט, קלמנס קיבל מלגת נסיעות לארבע שנים והצליח לעזוב את קופנהגן בשנת 1774. נסע ישירות לפריז, שם הושפע מהטכניקה והסגנון של צ'ארלס-ניקולה קוצ'ין. קלמנס פרודוקטיבי וחרט דיוקנאות רבים במהלך שהותו בפריז. הוא התארס גם עם מארי ז'אן קרבואה כשהיה שם.
הוא פיתח מוניטין כאמן בפריז, והאקדמיה הציעה לקבל אותו כחבר, בתנאי שיפיק יצירה חדשה ואיכותית. במקביל נסתיימה קצבת הנסיעות שלו, הוא נשאר עוד זמן קצר, וחזר לקופנהגן ב-1778, עם חניית ביניים בשווייץ.
חזרה לקופנהגן
בשנת 1779 הוא נבחר כחרט המלכותי, בתמיכתו המועילה של וידוולט, וקיבל שכר שנתי באמצעותו יכול היה לפרנס את משפחתו. הוא היה עסוק בעשיית דיוקנאות למשפחת המלוכה והאצולה בעשר השנים הבאות.
הוא חזר לפריז להתחתן עם ארוסה, מארי ז'אן קרבואה, ב -27 באוגוסט 1781. הוא לימד את אשתו, שכבר הייתה אומנית, את אומנות התחריט בלוח נחושת, והיא השתלבה במהירות בסביבה האמנותית הדנית.
אביו של קלמנס נפטר בשנת 1782. באותה שנה קיבלה מארי ז'אן הזמנה להצטרף לאקדמיה לאמנות כציירת פסטל. היא הייתה אחת הנשים הראשונות שזכו בכבוד זה. אולם, היא מעולם לא העבירה את עבודת ההגשה שהוקצתה לאקדמיה, ולכן מעולם לא מילאה את תנאי החברות.
קלמנס תפס עמדה מרכזית בחיים האמנותיים באותה תקופה, והיה משתתף נלהב בדיונים המדעיים והפילוסופיים של ההשכלה. במהלך שנות השמונים של המאה ה -19 שיתף פעולה עם ניקולאי אבידגור בשורה של סאטירות וביקורות חברתיות, דתיות ופוליטיות. היו לו קשרים הדוקים עם חוגים פוליטיים בני זמנו.
עם כישרונו היצירתי העצום המוניטין של קלמנס בדנמרק הלך וגדל, והוא היה בחברה טובה עם בני דורו ניקולי אביגורד, יוהאן מרטין פרייסלר, יוהאן אדוארד מנדלברג, יוהנס וידוולט ויאנס יול.
עבודות בברלין ובלונדון
בשנת 1787 הוזמן קלמנס לברלין לעשות תחריט המבוסס על ציור של האנגלי א.פ. קנינגהאם, "בית פרידריך הגדול לרכיבה לאחר תמרונים בפוטסדם". הוא קיבל אישור מלכותי ונסע לשם בשנה שלאחר מכן. הוא גר בברלין ארבע שנים והיה קשה לו לעבוד עם קונינגהם. הוא קיבל חברות באקדמיה בברלין בשנת 1788, ויצירותיו הוצגו באקדמיה של ברלין באותה שנה.
אשתו נפטרה משחפת בשנת 1791 בברלין והותירה אחריה בן בן תשע. שני ילדים נוספים מתו צעירים.
עם השלמת המשימה בברלין קלמנס נסע בשנת 1792 באישור מלכותי ללונדון כדי לעבוד על תחריט חדש המבוסס על מותו של גנרל מונטגומרי בהתקפה על קוויבק, 31 בדצמבר 1775. עבודה זו הביאה לו עבודות נוספות עבור הדפסים מבוססי על כמה ציורים אחרים של ג'ון טרומבול בנג'מין ווסט ואחרים.
בלונדון נישא לאן ריס בשנת 1795.
שנים אחרונות
הוא חזר לדנמרק בשנת 1795. הוא קיבל דירה באקדמיה בשנת 1797, ושימש כגזבר האקדמיה מספר פעמים בשנים הבאות.
התחריט שלו "קרב קופנהגן" נוצר בשנת 1801, והתבסס על ציור של כריסטיאן אוגוסט לורנץ. הוא תיאר את הקרב בהנהגתו של האדמירל הורטיו נלסון, חלק מההתקפה האנגלית על קופנהגן (1801) במהלך המלחמות הנפוליאוניות, שהגיעה לשיאה ב -2 באפריל 1801. תחריט זה היה פופולרי מאוד בימיו ונתלה בבתים רבים כהפגנת פטריוטיות. הוא גם מוכר כאיור הטוב והאמין ביותר לקרב הזה.[2]
הוא נבחר לפרופסור בתחריט נחושת באקדמיה בשנת 1813 לאחר שעבר מספר פעמים, ולבסוף פרופסור בבית הספר לציור מודלים בשנת 1818 בגיל 70.
אשתו השנייה נפטרה בשנת 1824.
הוא מת ב -5 בנובמבר 1831, בגיל 81.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ kid.dk (ב־American English)
- ^ Koldinghus - Clemens: Battle at Rheden, web.archive.org, 2011-07-25
