יוהנה בודין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסיד אומות העולם ריקה. יוהנה בודין (בסלובקית: Johanna Budinova; 29 במרץ 1898 – 29 בנובמבר 1985) הייתה מטפלת סלובקית (במקור מווינה), שהוכרה כחסידת אומות העולם על כך שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה ממוות בידי הנאצים.[1]
קורות חייה
יוהנה בודין נולדה ב-29 במרץ 1898 בווינה לאדלברט ופרנצ'יסקה. את שנות ה-20 שלה בילתה בציד פנתרים בדרום אמריקה. לאחר חזרתה לאירופה נישאה בשנת 1927 לונדלין קבט, בעל מסעדה בעיירה גבלי. לשניים נולדה בת שנפטרה בגיל 5, ולאחר מכן נפרדו.[2]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
לאחר הפרידה מבעלה עברה בודין לברטיסלאבה, ושימשה כמטפלת בביתם של ולדימיר ובלה גרינמנדל עבור ילדיהם גרטרוד ופאבל, אליהם הגיעה בעקבות היכרות עם אמו של ולדימיר, קתרינה.[1][2]
באוגוסט 1944, לפני פרוץ המרד הסלובקי ופלישת גרמניה הנאצית לסלובקיה, התפצלה משפחת גרינמנדל. ההורים ולדימיר ובלה נעזרו במסמכים מזויפים והסתתרו. בודין, בהיותה בת 46, עזבה עם שני הילדים גרטרוד ופאבל, לדירה שכורה בעיר דוברבקה שבפרברי הבירה ברטיסלאבה, כשהיא מתחזה לאמם כדי להצילם.[1][3]. ב-22 בספטמבר 1944, נסעה בודין לברטיסלאבה כדי להביא את ההורים למקום מסתור. באותו יום, נתפסה גרטרוד בדירה בה הייתה לבדה באותה עת, נשלחה לאושוויץ, שם נספתה. בעקבות זאת התאחדו פאבל והוריו באותו הלילה ועברו מדוברבקה לגבלי שבמחוז טרנבה, שם הסתתרו אצל שתי משפחות – רהאק ויורקוביץ', עד תום המלחמה. בודין נשארה בדירה השכורה ורקמה מפות ומפיות על מנת לכלכל את משפחת גרינמנדל שמשאביה הדלדלו. במהלך המלחמה נחקרה על ידי הגסטפו אודות מיקומו של פאבל אך לא חשפה אותו.[1][2]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה בודין הצטרפה למשפחת גרינמנדל, ששינתה את שמה לבודין – כשם המשפחה שלה. בשלהי 1949 עלתה משפחת בודין לישראל, כאשר בודין עלתה יחד איתם. בודין עבדה כמנהלת משק בית אצל משפחה אמידה בחיפה, עד ליציאתה לגמלאות. לאחר מכן עברה לגור בקריית ים לצד משפחת בודין. בודין נפטרה ב-29 בנובמבר 1985.[1][2]
הכרה והנצחה
בעקבות פעילותה בתקופת השואה להצלת יהודים הוכרה בודין כחסידת אומות העולם ב-29 בינואר 2006 על ידי יד ושם.[1][2][3] במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של בודין ונוצר קשר עם פאבל ששמו שונה לחיים לאחר עלייתו לישראל. כמו כן אותר קברה בבית הקברות הלטיני שבחיפה.[2][4]
לקריאה נוספת
- בודין, חיים. את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. 2017.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 יוהנה בודין, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 חיים בודין, את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, 2017
- ^ 3.0 3.1 Ľuba Lesná, Nine Slovaks honoured for saving lives in WWII, The Slovak Spectator, 9 July 2007
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
