יוהנה קירשנר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. יוהנה "חנה" קירשנר (לבית סטונץ; 24 באפריל 1889 – 9 ביוני 1944) הייתה פעילה בתנועת ההתנגדות למשטר הנאצי.
ביוגרפיה
יוהנה סטונץ באה ממשפחה סוציאל-דמוקרטית מפרנקפורט, בפרובינציית הסן-נסאו. סבה היה אחד מראשוני הסוציאל-דמוקרטים הראשונים של פרנקפורט. בגיל 14 הצטרפה לתנועת הנוער העובד הסוציאליסטי ובגיל 18 הייתה חברה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה. היא עבדה בשקיקה בתנועת הנשים בפרנקפורט.
פעילותה
במהלך מלחמת העולם הראשונה, קירשנר, שהייתה אם לשתי בנות, עסקה ברווחה קהילתית והתמסרה לרווחת נשים וילדים נזקקים. לאחר מכן עבדה בארגון רווחת העובדים ("Arbeiterwohlfahrt": "AWO"), שהקימה יחד עם מארי יוצ'אץ' בשנת 1919. הארגון שהקימה דאג לאוכלוסייה מתקשה כתוצאה מהמלחמה והאינפלציה הנרחבת שפקדה את גרמניה מאוחר יותר. רבים מהילדים בהם טיפל הארגון סבלו מבעיות בריאות ומצמיחה מעוכבת. ילדותם נלקחה מהם על ידי אירועים שלא הייתה להם שליטה עליהם. קירשנר לקחה רבים מהילדים הללו לשווייץ כדי להיטיב עם בריאותם. במהלך "הרוהרקמפף", מלחמת אזרחים קצרה בגרמניה בשנת 1920, סייעה קירשנר בפינוי אלפי ילדים מחבל הרוהר, ובשלוחם להתארח אצל משפחות בהסן.
בשנת 1933 עלה אדולף היטלר לשלטון, והיא נאלצה לרדת למחתרת, כאשר נודעה עזרתה בשחרור פעיל אנטי-נאצי מידי הגסטפו, מה שסיכן אותה. היא ברחה, ללא משפחתה, לזארבריקן, שהייתה אז תחת ממשל חבר הלאומים. שם עבדה בעבודות מטבח וכמלצרית, וגם טיפלה במהגרים גרמניים, בין השאר, בוועדת הסיוע האנטי - הפאשיסטית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, ברחה קירשנר לפורבאך ולמץ (שתיהן באלזס-לורן, צרפת), ואז לבסוף בפריז. גם בזמן שהותה בחו"ל סייעה לתנועת ההתנגדות בגרמניה. היא הנהיגה את ועד פליטי אזור הסאר ("Saarflüchtlingskommitee"), ערכה תוכניות ודיווחים למנהלת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגולה, הפיקה והפיצה עלונים בלתי חוקיים.
קירשנר השתייכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית והיא ואלאונור וולף ידידתה עסקו בעבודה בלתי חוקית גם עבור המפלגה הקומוניסטית של גרמניה (KPD), בעיקר באזור חבל הסאר, כאשר ארגנו את הגירתם של פקידים רבים של תנועת העובדים אל מחוץ לרייך. מאזור זה הם גם פרסמו עלון, תחת מערכת ההוצאה לאור של וולפגנג אבנדרוט "die Einheit der Arbeiterbewegung in der antifaschistischen Arbeit" ("אחדות תנועת העובדים בעבודה אנטי-פשיסטית").
בשנת 1942, קירשנר נעצרה על ידי המשטר בוישי והועברה לידי הגסטפו. היא נידונה לעבודות פרך של עשר שנים בגין בגידה. בשנה הראשונה בה שהתה בתא בכלא בקוטבוס, אותו חלקה עם כמה מחברות בקבוצת ההתנגדות של התזמורת האדומה, שמטרתה לזרז את קריסת השלטון הנאצי. הסולידריות של נשים אלה עזרה מאוד לקירשנר להתגבר על המצוקה בכלא. עם זאת, המקרה של קירשנר הוחזר לדיון לפני "בית הדין העממי" בשנת 1944. הפעם גזר עליה רולנד פרייזלר, השופט הראשי הידוע לשמצה, גזר דין מוות. ראשה נערף בגיליוטינה בכלא פלצנזה בברלין.
"זכרו את דבריו של גתה", כתבה קירשנר במכתב לילדיה ביום מותה, "למות ולהיות". אל תבכו בשבילי. אני מאמינה בעתיד טוב יותר עבורכן."
הנצחה
מאז שנת 1990, העיר פרנקפורט, עיר הולדתה של קירשנר, מעניקה מדי שנה את "מדליית יוהנה קירשנר" לאלה שנלחמים נגד דיכוי, ופועלים נגד טרור, עינויים ורצח.
קישורים חיצוניים
- נשים בהתנגדות הגרמנית (בגרמנית)
- ביוגרפיה של יוהנה קירשנר, באתר מרכז הזיכרון הגרמני (באנגלית)
