יוז'ף ביכלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יוז'ף ביכלר (בהונגרית: Büchler József; בורשודנאדשד, 25 בפברואר 1886 – בודפשט, 27 בדצמבר 1958) היה עובד דפוס, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי יהודי-הונגרי חבר האספה הלאומית (פרלמנט) סגן נגיד הבנק הלאומי ההונגרי.
ביוגרפיה
עד אוגוסט 1919
ביכלר סיים כמה מכיתות של בית הספר התיכון במישקולץ[1][2][3] אחר כך היה חניך דפוס בשלגוטריאן עד 1902 ולאחר מכן יצא למסע לימודים בחו"ל למשך שנתיים. לאחר חזרתו הביתה, עבד שוב בשלגוטריאן במשך שנתיים כפקיד. בשנת 1906 ארגן ביכלר את השביתה הראשונה של הפקידים הפרטיים (הלא צייבוריים: ממשלתיים או עירוניים), שהובילה לגירושו מהעיר. הוא עבר לבודפשט, שם הפך בשנת 1907 לעובד ב"קופת הסיוע לפועלים ולביטוח התאונות", שם עבד עד 1918. בנוסף, במשך ארבע שנים – עבד גם כנשיא איגוד הפקידים הפרטיים בהונגריה והיה העורך האחראי של כתבי העת "העובד הפרטי" ו"העובד הציבורי" בין השנים 1914–1918.[4] בשנת 1900 הצטרף (אז עוד כחניך) למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP), ואחרי מהפכת החרציות היה מזכיר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומועצת העובדים בבודפשט, מנובמבר 1918 ועד הכרזת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה חבר בוועד המנהל המרכזי של ה-MSZDP. ברפובליקה היה מזכיר ונציג המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית וכן חבר בוועד המנהל המרכזי של ברית המפלגות.[5] הוא היה חבר בוועדת הבחירות המרכזית שהוקמה לביצוע הבחירות למועצות שהתקיימו ב-7 באפריל, יחד עם יאנוש הירושיק ואישטוואן פרקש.[6]
לאחר נפילת הרפובליקה
לאחר נפילת הרפובליקה, ביכלר היגר לווינה ומשם לברטיסלאבה וחי במשך שנתיים בגלות. הוא חזר להונגריה בשנת 1922 ושוב מצא את עצמו בתנועה הסוציאל-דמוקרטית. הוא הפך למזכיר המרכזי של ה-MSZDP, נשאר בתפקיד זה עד 1928 ובין 1936 לבין 1939 הוא כבר היה המזכיר הכללי.[7] בשנת 1922, יחד עם אילש מונוש, עמד בראש משרד הבחירות הלאומי שהוביל את מאבק הבחירות מצד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. משנת 1925 היה מזכיר בוועדת החקיקה של בודפשט (מועצת העיר), אך ב-1 בינואר 1942 נשלל ממנו המנדט בשל יהדותו.[8] משנת 1928 היה מזכיר הקבוצת של חברי הפרלמנט הסוציאל-דמוקרטים ונבחר למועמדות לפרלמנט כנציג חליף החל משנת 1927. בשנת 1931 הפך לחבר פרלמנט מטעם הרובע הראשון של בודפשט (בודה).
הוא גורש למחנה ריכוז מיד לאחר כיבוש הונגריה על ידי הצבא הגרמני בשנת 1944 (מבצע מרגרטה) והיה אסיר עד 1945. אחרי מלחמת העולם השנייה, היה חבר במועצת העיר הזמנית של בודפשט וכן חבר באספה הלאומית הזמנית, חבר מועצת מנהלים של "המועצה לעבודה ציבורית" בבודפשט וסגן נשיא הבנק הלאומי ההונגרי.[9] את התפקיד האחרון מילא בין 1945 לבין 1948. ביכלר התנגד ביסודו לאיחוד ה-MSZDP והמפלגה הקומוניסטית ההונגרית (MKP), מה שהוביל לגירושו מהמפלגה בשנת 1948 ולמעצרו ב-9 ביוני 1950 כ"סוציאל-דמוקרט ימני". ב-13 בספטמבר 1950 גזר עליו בית המשפט הצבאי של בודפשט מאסר עולם במשפט ראווה. הוא שוחרר באביב 1956 ולקח חלק בארגון מחדש של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית במהלך המרד ההונגרי (מהפכת 1956), והיה חבר נשיאות המפלגה בין התאריכים 31 באוקטובר עד 4 בנובמבר 1956. הוא זוכה וטוהר על ידי בית המשפט העליון רק לאחר מותו ב-6 באוגוסט 1962. משנת 1945 היה חבר בדירקטוריון מרחצאות המרפא סנט מרגיט.
ביכלר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (חלקה 5 ב', קו 11, קבר 39).
משפחתו
יוז'ף ביכלר בא ממשפחה יהודית זעיר-בורגנית, אביו פאל ביכלר היה פקיד ואמו הייתה רוזאל ליפליך. ב-3 בדצמבר 1911 בבודפשט, הוא נשא את איבויה מקאי, בתם של שאנדור שטיינר ושל קלוטילד בריל.[10]
עבודותיו העיקריות
- על מוסדות מפלגה פוליטית. (סוציאליזם, 1913)
- עובד ציבור ו"עובד ציבור". תשובה למאמרו של ד"ר אנדרה אנדור, יועץ השר; נפסבה, 1918
- לגבי המדיניות הכפרית. (הספרייה הסוציאל-דמוקרטית). 1930
- מבוא למדיניות הכפרית. (1948)
לקריאה נוספת
- יוז'ף ביכלר. אינדקס ביוגרפי הונגרי. מוזיאון הספרות של פטפי.
- יוז'ף ביכלר, באתר nevpont.hu
- יוז'ף ביכלר. באלמנאך של הפרלמנט ההונגרי 1927–1932
- יוז'ף ביכלר. באלמנאך של הפרלמנט ההונגרי 1931–1936
- Imre Magda: A Forradalmi Kormányzótanács jegyzőkönyvei 1919. Budapest, 1986, Akadémiai Kiadó.
- Dr. Tallós György: Dokumentumok a magyar hitelpolitika, pénzforgalom és bankrendszer történetéhez (1945–1949). Budapest, 1989, Közgazdasági és jogi kiadó.
- Gerelyes Ede [és mások]: A forradalmak korától a felszabadulásig. Budapest története V. Budapest, 1980, Akadémia Kiadó.
- Gáspár Ferenc: Források Budapest történetéhez, 1945-1950. Források Budapest múltjából 4. Bp., 1973, Kossuth Ny.
- Szekeres József: Budapest Főváros Levéltára Közleményei ’84. Bp., 1985, BFL.
- Babics András: Válogatott dokumentumok a baranyai-pécsi munkásmozgalom történetéhez. III. 1929-1944. Baranya monográfiai sorozat. Pécs, 1972, Baranya Megyei Levéltár.
הערות שוליים
- ^ A Miskolczi Kir. Kath. Gymnasium Értesítője az 1896–1897. tanévről. Miskolc, 1897, 39. o.
- ^ A Miskolczi Kir. Kath. Gymnasium Értesítője az 1897–1898. tanévről. Miskolc, 1898, 54. o.
- ^ A Miskolczi Kir. Kath. Gymnasium Értesítője az 1898–1899. tanévről. Miskolc, 1899, 63. o.
- ^ Büchler József. In: Ideiglenes Nemzetgyűlés almanachja. 1944. december 21. – 1945. november 29. Főszerk. Vida István. Budapest, 1994.
- ^ Imre Magda: A Forradalmi Kormányzótanács jegyzőkönyvei 1919. Budapest, 1986, Akadémiai Kiadó, 66. o.
- ^ Réti László: A magyar Tanácsköztársaság helyi szervei és pecséteik. Budapest, 1973, 29. o.
- ^ Klem Rita: Kéthy Anna 1922-es választási kampánya. In: A Móra Ferenc Múzeum Évkönyve. Történeti tanulmányok. Studia Historica 7. Szeged, 2004, 214. o.
- ^ Szekeres József: Források Budapest történetéhez, 1919-1945. Források Budapest múltjából 3. Bp., 1972, Kossuth Ny., 614. o.
- ^ Strassenreiter Erzsébet: Peyer Károly emigrációs levelezése politikustársaival (1948–1956). In: Levéltári Közlemények. LXXVI. évf. 1. sz. Budapest, 2005, Magyar Országos Levéltár, 241. o.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest VII. ker. polgári akv. 1911/1753. folyószám alatt.
