יוז'ף גריינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יוז'ף גריינרהונגרית: Greiner József; זאלהסנטגרוט, 12 ביולי 1901ברית המועצות, 16 בינואר 1945), ובשמו הבדוי ארנה שטיינר (Steiner Ernő), היה עיתונאי, עובד מפלגה, עורך עיתון, פקיד יהודי-הונגרי. הוצא להורג בברית המועצות לאחר "משפט ראווה".

ביוגרפיה

יוז'ף גריינר נולד במשפחה יהודית כבנם של לאסלו גריינר, סוחר יליד צ'אברנדק ושל רוז'ה שטרן, תופרת ילידת 1872, שאביה היה יחזקאל שטרן, חקלאי.[1] אחיו הגדול היה פרנץ גריינר. יוז'ף למד בבית ספר יסודי בזאלהסנטגרוט ולאחר מכן הפך לעובד במזקקה המקומית כמנהל חשבונות. הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) ב-1917, וב-25 באוקטובר 1918 הקים בכפר הולדתו את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המקומית והפך למזכיר שלה. מיומו הראשון (של הקמתו) ב-1919 נטל חלק בעבודתו של העיתון "עיתון זאלהוולדי (Zalavölgyi Hírlap) כעורכו ולאחר מכן במחצית השנייה של השנה נטל חלק בארגון מפלגת הקומוניסטים של ההונגריה (KMP) ולמעשה בארגון מדור הנוער שלה. הוא ארגן את עבודתו של "ברית הקומוניסטים הצעירים של הונגריה" (KIMSZ) בזאלהסנטגרוט, אך לאחר נפילת הרפובליקה נתפס. הוא ואחיו נמלטו וחיו בבודפשט באופן בלתי חוקי.

אחרי נפילת הרפובליקה

עד מהרה היגר לווינה, שם לקח חלק בעבודת ה-KMP, כולל הובלת עלונים להונגריה, והשתייך לסיעת לנדלר. בשנת 1921 נסע להונגריה בשליחות בלתי חוקית, שם נטל חלק בהקמת הארגונים ההונגריים של ה-KMP, וכן השתתף בהפצה ובפרסום של כלי תקשורת קומוניסטיים בלתי חוקיים, כמו "הקומונה" או "הפרולטריון הצעיר". בין היתר, משימתו הייתה לארגן שירות שליחים סדיר בין בירת הונגריה לבין אוסטריה. עם זאת נעצר שוב ב-1923 ונידון ל-13 שנות מאסר, אך בנובמבר של השנה שלאחר מכן הורשה לצאת לברית המועצות כחלק מחילופי השבויים ההונגרי-סובייטי, שם בברית המועצות ערך את כתב העת Za industrializaciju. מאוחר יותר פעל כעורך הראשי של Nachrichten בשפה הגרמנית. משנת 1934 היה העורך הראשי של "גודוק" עיתון של עובדי הרכבת ולאחר מכן כראש חברת הוצאת העיתונים של הרכבות בברית המועצות. הוא הפך לקורבן של משפט ראווה.

לקריאה נוספת

ראו גם

  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000. (צ'אבה נאג': לקסיקון של ספרות מהגרים הונגרית. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi המוזיאון הספרותי והמרכז לספרות העכשווי, 2000).

הערות שוליים

  1. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a zalaszentgróti polgári házassági akv. 41/1896. folyószáma alatt".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0