יוסף קרמיש
ד"ר יוסף קרמיש (1907, זלוטניקי (Zolotnyky) שבאזור טרנופול - 2005, ישראל) היה ניצול השואה, מראשוני ומבכירי חוקרי השואה בשנות החמישים, מראשי הוועדה ההיסטורית היהודית והמכון ההיסטורי היהודי, היסטוריון פורה, יועץ לתביעה במשפט אייכמן ומקימו ומנהלו הראשון של ארכיון יד ושם.
קורות חייו
קרמיש היה בעל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת ורשה, אותו קיבל בשנת 1937. הוא חקר את תולדות יהודי ורשה. בספטמבר 1939 גויס קרמיש לצבא פולין אך עם כיבוש מזרח פולין בידי ברית המועצות החל לנהל בית ספר בפרוביז'נה. עם פלישת גרמניה ב-1941 סייע קרמיש ליהודים נרדפים בתור עובד יס"ס. בהמשך תקופת השואה הסתתר קרמיש במספר מקומות באזור פרוביז'נה.
עם שחרור האזור, בקיץ 1944 גויס קרמיש לצבא הפולני ובתור קצין גבה עדויות מניצולי שואה. הוא היה בין מקימי "הוועדה ההיסטורית היהודית", יחד עם פיליפ פרידמן ונחמן בלומנטל. בסוף שנות הארבעים היה סגן יושב הראש במכון ההיסטורי היהודי בוורשה. בשנת 1950 עלה קרמיש לישראל ועבד בארכיון בית לוחמי הגטאות. ב-1953 ייסד את ארכיון יד ושם והיה מנהלו הראשון.
מחקריו בישראל
קרמיש היה חוקר שואת יהדות פולין. בין תחומי מחקרו היו ארכיון "עונג שבת" ועמנואל רינגלבלום, מראשי פעיליו. בשנת 1961 סייע לתביעה במשפט אייכמן.
בין ספריו:
- 1992: עמנואל רינגלבלום, כתבים מימי המלחמה – נכתב ונערך בשיתוף עם ישראל גוטמן וישראל שחם.
- 1979: עיתונות המחתרת היהודית בוורשה.
- 1969: שמעון הוברבנד, קידוש השם: כתבים מימי השואה.
- 1968: אדם צ'רניאקוב, יומן גטו ורשה - עורך.
- 1966: יירגן שטרופ, מרד גטו ורשה בעיני האויב - עורך.
קישורים חיצוניים
- דף אודות קרמיש באתר יד ושם.
- דף אודות קרמיש ב-EHRI - European Holocaust Research Infrastructure (באנגלית).
