יורי בונדארב
 | |
| יורי בונדארב (2014) |
יורי בונדארב (ברוסית: Юрий Васильевич Бондарев; 15 במרץ 1924 - 29 במרץ 2020) היה סופר סובייטי. על פעילותו הספרותית זכה פעמיים בפרס ברית המועצות (1977,1983) ופרס לנין (1972). על פעילותו הספרותית והציבורית הוענקו לבונדארב מספר עיטורי ברית המועצות כולל עיטור לנין, עיטור הדגל האדום של העמל, עיטור מהפכת אוקטובר וגיבור העמל הסוציאליסטי.
ביוגרפיה
יורי בונדארב נולד בעיר אורסק (מחוז אורנבורג) למשפחת חוקר משטרתי. בשנת 1931 המשפחה עברה להתגורר במוסקבה.
באוגוסט 1942 בונדארב גויס לצבא האדום והשתתף בקרבות מלחמת העולם השנייה. במהלך קרב סטלינגרד בונדארב נפצע ולאחר החלמתו חזר לחזית הלחימה.
לאחר שחרורו מהצבא, בונדארב למד במכון לספרות במוסקבה וסיים אותו בשנת 1951. היצירה הספרותית הראשונה שלו פורסמה בשנת 1949 בירחון ספרותי. במהלך השנים בונדארב כתב מספר סיפורים ורומנים שהתבססו על אירועים ממלחמת העולם השנייה. על פי חלק מספריו צולמו כמה סרטים, בהם בונדארב שימש כתסריטאי.
כמו כן בונדארב היה תסריטאי של סדרת סרטים השחרור.
במהלך שנות ה-90 הוא פרסם מספר ספרים אך הם לא זכו לתודעה ציבורית רחבה כמו הספרים שפרסם במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. יצירותיו תורגמו ל-70 שפות. בשנת 1999 יצאה לאור אוסף של יצירותיו ב-9 כרכים.
במשך שנים בונדארב היה תומך בפעילות הממסד הסובייטי וכיהן בתפקידים שונים בממסד של ארגון הסופרים הסובייטי. בשנת 1973 הוא חתם על מכתב גלוי נגד אלכסנדר סולז'ניצין ואנדריי סחרוב. בונדארב התנגד לתהליך הפרסטרויקה ובשנת 1991 חתם על עצומה שנחשבת לבסיס האידאולוגי לפוטש של אוגוסט. במהלך שנות ה-90 הוא היה בין מנהיגי ארגונים קומוניסטים שהתנגדו למדיניות של בוריס ילצין.
נפטר ב-29 במרץ 2020.
קישורים חיצוניים
