יורי מויסייביץ' דולז'אנסקי
| לידה |
31 במאי 1923 וסייוליה טרני (כעת העיר קריבי ריה), פלך יקטרינוסלב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1943 (בגיל 20) לנינגרד ברית המועצות |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1941–1943 (כשנתיים) |
| דרגה | לויטננט בכיר |
| תפקידים בשירות | |
| כפוליטרוק של גדוד הסיור העשירי של חטיבת הסיור השישית בארמייה ה -60 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
עיטור לנין[1] גיבור ברית המועצות (16.10.1943)[2] עיטור מלחמת המולדת מדרגה שנייה (01.10.1943)[3] מדליה על ההצטיינות בקרב (30.03.1943)[4] | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
סטודנט | |
| הנצחה | |
|
יד זיכרון עם שמו וצב בבית הספר בו למד אחד הרחובות בקריבי ריה קרוי על שמו שמו חקוק על מצבת הגיבורים בקריבי ריה יד עם שמו הוצב בפארק תהילת הנצח של לחיילי מלחמת העולם השנייה | |
יורי מויסביץ 'דולז'נסקי (ברוסית: Юрий Моисеевич Должанский; 31 במאי 1923 – 27 בנובמבר 1943) היה יהודי-סובייטי, שעוטר לאחר מותו כגיבור ברית המועצות על פועלו כפוליטרוק של גדוד הסיור העשירי של חטיבת הסיור השישית בארמייה ה-60 של החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה בדרגת לויטננט בכיר.
קורות חיים
הוא נולד ב-31 במאי 1923 בכפר וסיוליה טרני (כיום בעיר קריבי ריה) במשפחתו של פקיד יהודי.
קיבל השכלה תיכונית.
ביולי 1941 בעודו סטודנט לפקולטה האלקטרומכנית של מכון הכרייה של העיר קריבוי רוג, גויס לצבא האדום. בשנת 1942 סיים את בית הספר הצבאי-פוליטי ונהיה חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.
נלחם בחזית בריאנסק ובחזית המרכזית. השתתף בקרבות על וולגה, בקרב קורסק, בשחרור הגדה השמאלית של דנייפר.
ב-26 בספטמבר 1943 הוא היה בין הראשונים שהתנדבו לצלוח את הנהר לגדה הימנית. הצליחה בוצעה בסמוך לכפר פארישב בנפת צ'רנוביל של מחוז קייב. יחידתו הצליחה לצלוח בזריזות את הנהר ולהשתלט על המובלעת הקטנה של הגדה הימנית. בהמשך חיילי ורמאכט התחילו בהתקפת נגד הראשונה. חיילים שבפיקודו אילצו אותם לסגת בהתקפה הזו.
בהמשך החלה הפגזה נוספת על הצולחים בשילוב עם המשוריינים. הפוליטרוק הצליח עם רובה נ"ט לפגוע בתותח מתנייע, עוד כמה כלי רכב משוריינים חוסלו על ידי עוד חיילים חמושים ברובים הללו. כאשר חיילי ורמאכט התקרבו למרחק של 20–30 מטרים הופעלו נגדם רימונים. בהמשך הקרב נמשך פנים אל מול פנים וגם הפעם הסתיים בכמאה חיילי ורמאכט הרוגים.
אך ב-27 בנובמבר 1943 בהדיפת המתקפה הבאה הוא נהרג. נקבר בקייב בפארק תהילת הנצח של לחיילי מלחמת העולם השנייה[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ יורי מויסייביץ' דולז'אנסקי (1923 - 1943) (ברוסית)
