יז'י וינשה
| לידה | 22 בנובמבר 1915 |
|---|---|
| פטירה | 20 במרץ 2008 (בגיל 92) |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| תאריך הכרה | 10 בדצמבר 1972 |
יז'י וינשה (בפולנית: Jerzy Wunsche; 22 בנובמבר 1915 - 20 במרץ 2008) פולני בעל מפעל רהיטים, מחסידי אומות העולם, שהציל יהודים במלחמת העולם השנייה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
יז'י וינשה היה צאצא למשפחה גרמנית עשירה והתגורר ברדומסק. הוריו היו בעלים של מפעל רהיטים בעיר. יז'י נראה תכופות בחברת נוער פולני ויהודים. לפני פרוץ המלחמה התחתן עם יהודייה מרדומסק ומיד עם פרוץ המלחמה עבר איתה לוורשה. כבן למשפחה ממוצא גרמני הועסק במשרד שהיה אחראי על הקמת מפעלים ובתי מלאכה. במסגרת תפקידיו הוא שכר יהודים ונתן להם ניירות שאפשרו להם לעבוד במפעלים אחרים למקרה שהמפעל בו עבדו ייסגר.[1]
מנובמבר 1939 עד אמצע 1945 יז'י סייע ליהודים שברחו מרדומסק לוורשה וסיפק להם מסמכים כדי שיוכלו להמשיך לעבוד. בנוסף עזר להם כלכלית. כאשר נסגרו כל בתי המלאכה עזר יזי' ליהודים למצוא מסתור בדירות פרטיות שהיו בבעלותו ודאג לבקר אותם מעת לעת ולהביא להם מזון. בנוסף העביר להם ידיעות ודאג להזהירם מפני סכנה שארבה להם מהגרמנים.[1]
יז'י עזר בהצלת בני משפחת רוגולסקי שהיו כלואים בגטו וורשה. הוא דאג לבקרם בגטו וסיפק להם מזון וכסף ואף הצליח למלטם מהגטו לאחת מדירותיו בוורשה. כאשר גברה הסכנה גם למשפחתו, בעקבות מרד ורשה הפולני באוגוסט 1944, החליט להעביר את משפחתו להרים ליד זקופאנה. הוא הציע למשפחת רוגולסקי להצטרף אליהם. יז'י סייע להציל את יעקב אטלסוביץ' שהיה נגר שעבד באחד מבתי המלאכה שלו בוורשה. יעקב ובנו יוסף ניסו להמלט מהגטו. במהלך הנסיון יעקב נפצע באורח קשה. יז'י הוזעק לעזרתו ודאג להביא רופא ולהעביר את יעקב הפצוע ואת בנו יוסף לדירת מסתור.[1]
יז'י הציל ילדה יהודיה בת 3. בשם לאה בוכמן. הוא שכנע את אמה לקחת את הילדה איתו לוורשה ולדאוג להסתירה. בהמשך כאשר גברה סכנת גילוייה דאג יז'י להעבירה למשפחה נוצרית שהחביאה אותה עד סוף המלחמה[2] יז'י הציל גם את רותה ז'רסקה ובתה התינוקת מרים ז'רסקה. ב-1941 הביא אותן לוורשה והחביאן באחת מדירותיו. לאחר מכן הועברה מרים לביתם של חברים בעוד רותה נשארה עם משפחתו של יז'י. כאשר סחטנים פשטו על המקום רותה יחד עם משפחתה של אשתו של יז'י הועברו למלון פולסקי, משם נלקחו לכלא פאביאק, שם ירו הגרמנים ברובם. האם רותה נרצחה אך מרים שרדה.[2]
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה היגר יז'י עם משפחתו לאנגליה ועבד כמנהל מלון. בשלב מאוחר יותר עבר להתגורר במונקו. בשנת 1962 הגיע לביקור בישראל ונפגש עם חלק מניצוליו.
יזי נפטר במונקו ב-20 במרץ 2008, בגיל 92.[1]
הכרה והנצחה
ב-10 בדצמבר 1972 הוכר יז'י וינשה על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם. ניטע עץ לכבודו בגן חסידי אומות העולם.[1]
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) נחקר גם סיפורו של יז'י ואותר קברו.[3] בקשתו בצוואתו היתה להיקבר תחת העץ שניטע לכבודו ביד ושם. מאחר וגן חסידי אומות העולם אינו מקום קבורה, אפרו נטמן בבית העלמין בקרית שאול. בטקס נכחו אחדים מניצוליו, ביניהם, מרים ז'רסקה, התינוקת שהציל, וכן יוסף אטלסוביץ'.[4][5]
בנו, ג'ון וינשה, העיד עליו "הוא היה איש מאוד צנוע. הוא חשב שמה שהוא עשה היה דבר נורמלי ושכולם היו צריכים לעשות את זה".[5]
לקריאה נוספת
- תיק ארכיון יד ושם יז'י וינשה, מס' M.31.2/718.
- פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 90.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 יֶזִ'י וינשה | Jerrzy Wuensche, באתר יד ושם
- ^ 2.0 2.1 Wuensche Jerzy, YAD VASHEM
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ BURIAL OF JERZY WUNSCHE IN ISRAEL, The Polish Righteous, 16 בנובמבר 2016
- ^ 5.0 5.1 ניר חסון, נקבר בתל אביב אפרו של חסיד אומות עולם, שביקש בצוואתו להיקבר בארץ, באתר הארץ, 17 ביוני 2009
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יז'י וינשה".