יחסי ארצות הברית – ליבריה
| יחסי ארצות הברית – ליבריה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | ליבריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 111,369 |
| אוכלוסייה | |
| 341,362,543 | 5,506,751 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 25,462,700 | 4,001 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 74,591 | 727 |
יחסי ארצות הברית–ליבריה הם היחסים הדו-צדדיים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין רפובליקת ליבריה.
היסטוריה
יחסי ארצות הברית עם ליבריה החלו בשנת 1819, אז הקצה הקונגרס האמריקני 100,000 דולר להקמת ליבריה.[1] עם זאת, אף על פי שליבריה הכריזה על עצמאותה בשנת 1847, סנאטורים של ארצות הברית ממדינות דרומיות מנעו את הכרתה כאומה ריבונית עד 1862, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, לאחר שכל המשלחת הדרומית בקונגרס עזבה. שתי המדינות חלקו קשרים דיפלומטיים, כלכליים וצבאיים מאוד קרובים עד שנות התשעים.
סיוע ארצות הברית לאמריקו-ליבריאנים
לארצות הברית הייתה היסטוריה ארוכה של התערבות בענייניה הפנימיים של ליבריה, ושלחה מדי פעם ספינות ימיות כדי לסייע לאמריקו-ליבריאנים, שהרכיבו את המיעוט השליט. עד שנת 1909, ליבריה התמודדה עם איומים חיצוניים חמורים על ריבונותה מהמעצמות הקולוניאליות האירופיות בגין הלוואות זרות שטרם שולמו וסיפוח ארצות הגבול שלה.[2]
הנשיא ויליאם האוורד טאפט הקדיש חלק לא מבוטל מההודעה השנתית הראשונה שלו לקונגרס (7 בדצמבר 1909) לשאלה הליבריאנית, וציין את הקשרים ההיסטוריים ההדוקים בין שתי המדינות שנתנו פתח להתערבות רחבה יותר:
ייזכר כי ההתעניינות של ארצות הברית ברפובליקה של ליבריה נובעת מהעובדה ההיסטורית של הקמת הרפובליקה על ידי הקולוניזציה של אזרחים אמריקאים מהגזע האפריקני. בהסכם המוקדם עם ליבריה קיימת הוראה לפיה ניתן לקרוא לארצות הברית לייעוץ או סיוע. על פי הוראה זו וברוח היחסים המוסריים של ארצות הברית לליבריה, ביקשה הרפובליקה בשנה שעברה ממשלה זו להעניק סיוע בפתרון של כמה מהבעיות הלאומיות שלהם, ומכאן שהנציבות נשלחה מעבר לאוקיינוס בשתי סיירות.
בשנת 1912 ארגנה ארצות הברית הלוואה בינלאומית של 40 שנה בסך 1.7 מיליון דולר, כנגדה הייתה צריכה ליבריה להסכים לארבע מעצמות מערביות (אמריקה, בריטניה, צרפת וגרמניה) השולטות על הכנסות ממשלת ליבריה במשך 14 השנים הבאות, עד 1926. הממשל האמריקני של משטרת הגבול ייצב גם את הגבול עם סיירה לאון ובדק את השאיפות הצרפתיות לספח יותר שטחים ליבריאנים. הצי האמריקאי הקים גם תחנת פחם בליבריה, וביסס את נוכחותה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הכריזה ליבריה מלחמה על גרמניה וגירשה את סוחריה הגרמנים התושבים, שהיוו את המשקיעים הגדולים במדינה ושותפי המסחר. כתוצאה מכך סבלה ליבריה כלכלית.[4]
בשנת 1926 נתנה ממשלת ליבריה זיכיון לחברת הגומי האמריקאית פירסטון להקים את מטע הגומי הגדול בעולם בהרבל, ליבריה. במקביל, סידרה פירסטון לליבריה הלוואה פרטית בסך 5 מיליון דולר.[5][6]
בשנות ה-30 שוב ליבריה כמעט ופשטה רגל, ולאחר לחץ אמריקני, הסכימה לתוכנית הסיוע של חבר הלאומים. כחלק מתוכנית זו, שני פקידים מרכזיים בארגון הוצבו בתפקידים ל"ייעץ" לממשלת ליבריה.[7]
מאז הנשיא טאפט, התמיכה האמריקנית בעצמאות ליבריה, השגשוג והרפורמה היו בראש סדר העדיפויות. התפקיד האמריקני העיקרי היה הכשרת הצבא הליבריאני (המכונה כוח הגבול הליבריאני, תוך שימוש בקצינים שחורים מובחרים מצבא ארצות הברית הסדיר). הנוכחות האמריקנית הזהירה את המעצמות הקיסריות האירופיות, הביסה שורה של מרידות מקומיות וסייעה להכניס טכנולוגיה אמריקאית לפיתוח הפנים עשיר במשאבים. דמוקרטיה לא הייתה בראש סדר העדיפויות, שכן 15,000 אמריקאים-ליברים היו בעלי שליטה מלאה על 750,000 תושבים. שבטי קרוס וגרובו נותרו לא ברירה אלא לקבל את השליטה ממונרוביה, אך הם לא היו מספיק חזקים כדי להתגבר על משטר שנתמך בחוזקה על ידי צבא ארצות הברית וחיל הים. הקצינים האמריקאים ובהם צ'ארלס יאנג, בנג'מין דייוויס ואחרים היו מיומנים בהכשרת מתגייסים, ועזרו לממשלה למזער את השחיתות, ותמכו בהלוואות מתאגידים אמריקניים, תוך פיקוח על זרימת הכספים שהתקבלה.[8]
מלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרפה ליבריה לבעלות הברית ומונרוביה אירחה בסיסים לוגיסטיים חשובים של בעלות הברית. פירסטון הייתה ספקית תחמושת גדולה לבעלות הברית.[9][10]
מאז 1970
מערכות היחסים בין ליבריה וארצות הברית התמתחו בין 1971 ל-1980 עקב כינון היחסים הדיפלומטיים של נשיא ליבריה ויליאם ר. טולברט עם ברית המועצות ומדינות אחרות בגוש המזרחי.[11] בשנת 1978, ערך נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר את הביקור הרשמי הראשון לנשיאות בליבריה.[10]
במהלך שנות ה-80, יצרה ארצות הברית קשרים הדוקים במיוחד עם ליבריה כחלק ממאמץ של המלחמה הקרה לדכא את התנועות הקומוניסטיות באפריקה.[9] ממשלתו של סמואל דו נראתה על ידי אסטרטגים אמריקאים כחשובה במיוחד למדיניות המלחמה הקרה שלהם באפריקה, וממשלתו קיבלה במהלך שנות השמונים ארצות הברית בין 500 מיליון ל-1.3 מיליארד דולר מארצות הברית בצורות ישירות ועקיפות שונות.[12] יתרה מזאת, ליבריה הייתה בית לתחנת ממסר של קול אמריקה, מגדל ניווט גדול, והבסיס האפריקני העיקרי של ה-CIA במשך רוב התקופה הזו.[10]
עליית ממשלתו של צ'ארלס טיילור, מלחמת האזרחים בליבריה, חוסר היציבות האזורי והפרות בזכויות האדם קטעו את היחסים ההדוקים בעבר בין ליבריה לארצות הברית. בחירתו של צ'ארלס טיילור בשנת 1997 הייתה תחת פיקוח על ידי הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה וארצות הברית הכירה רשמית בתוצאה ובממשלה החדשה.[13] עם זאת, במהלך נשיאותו של טיילור קיצצה ארצות הברית סיוע כספי וצבאי ישיר לממשלת ליבריה, ביטלה את פעולות חיל השלום, הטילה איסור נסיעות על בכירי ממשלת ליבריה, ולעיתים קרובות מתחה ביקורת על ממשלתו של צ'ארלס טיילור.[1][14] חלק גדול מהמתחים הליבריים-אמריקאים מתקופה זו נבעט מהתמיכה המוכרת של ממשלת ליבריה בחזית המאוחדת המהפכנית, קבוצת מורדים בסיירה לאון והסביבה.[9] עקב לחץ אינטנסיבי מצד הקהילה הבינלאומית וארצות הברית, יחד עם ארגוני אזרחים ליבריים כמו " פעולות ההמונים של נשות ליבריה", התפטר צ'ארלס טיילור ממשרדו ב-11 באוגוסט 2003.[11]
התפטרותו וגלותו של צ'ארלס טיילור בשנת 2003 הביאו לשינויים בקשרים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לליבריה. ב-30 ביולי 2003 הציעה ארצות הברית הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם שתאשר פריסת כוח ייצוב רב לאומי.[15][16] למרות החששות המוצהרים מהתביעה בבית הדין הבינלאומי לפשע, שלח נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש 200 נחתים לשדה התעופה של מונרוביה כדי לתמוך במאמץ לשמור על השלום. ארצות הברית אף פרסה ספינות מלחמה לאורך חופי ליבריה כחלק ממאמץ הייצוב.[17] ארצות הברית התחייבה לליבריה ב-1.16 מיליארד דולר בין השנים 2004–2006.[1][18]
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי
הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) מיישמת את תוכנית הסיוע לפיתוח של ממשלת ארצות הברית. אסטרטגיית הבנייה מחדש של הסוכנות לאחר הקונפליקט מתמקדת בהשתלבות מחדש ומתקדמת יותר ויותר לעבר מוקד פיתוח ארוך טווח. מאמצי השיקום כוללים פרויקטים של תשתיות לאומיות וקהילתיות, כמו בניית כבישים, שיפוץ מבני ממשל והכשרה של ליבראים בכישורים מקצועיים. הסוכנות מממנת גם תוכניות חינוך בסיסי, שיפור חינוך לילדים, התמקדות בבנות והדרכת מורים. בתחום הבריאות תוכניות USAID כוללות מרפאות ראשוניות לבריאות, מניעת איידס ותוכנית מלריה גדולות. הסוכנות תומך בתוכניות שלטון החוק, הקמת מרפאות סיוע משפטי ומרכזי התעללות בקורבנות, הכשרת שופטים ועורכי דין, מאמצי בניית שלום ופיוס, ופרויקטים למניעת שחיתות לקידום שקיפות ואחריות בגורמים במגזר הציבורי. הסוכנות מספקת גם תמיכה לחיזוק המחוקק ותהליכים פוליטיים אחרים. ה-USAID מחזקת את תפקידה של החברה האזרחית באספקת שירותים ודוגלת בממשל טוב. תוכנית המימון הכוללת של ה-USAID בשנת 2007 היו בסך 65.9 מיליון דולר.
ייצוג
- שגרירת ארצות הברית לליבריה כיום היא כריסטין א. אלדר.
- שגרירות ארצות הברית בליבריה ממוקמת במונרוביה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Liberia". State.gov. 2015-05-05. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ John Pike. "Liberia". Globalsecurity.org. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ ""Our Responsibility in Liberia", The Literary Digest, Friday, December 25, 1909". UNZ.org. 1909-12-25. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ John Pike. "Liberian-Grebo War of 1910". Globalsecurity.org. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ R.J. Harrison Church, "The Firestone rubber plantations in Liberia." Geography 54.4 (1969): 430-437. online
- ^ George Dalton, "History, politics, and economic development in Liberia." Journal of Economic History 25.4 (1965): 569-591. online
- ^ W.E. Burghardt Du Bois, "Liberia, the League and the United States." Foreign affairs 11.4 (1933): 682-695. online
- ^ Brian G. Shellum, African American Officers in Liberia: A Pestiferous Rotation, 1910–1942 (2018) pp xii, 205-12. Excerpt
- ^ 9.0 9.1 9.2 "International Spotlight: Africa on the Agenda". Media.washingtonpost.com. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ 10.0 10.1 10.2 "Global Connections . Liberia . U.S. Policy". PBS. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ 11.0 11.1 "Global Connections . Liberia . Timeline". PBS. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ John Pike (1996-05-17). "Monrovia - US Embassy". Globalsecurity.org. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ "STATEMENT BY THE PRESS SECRETARY : U.S. Delegation to the Presidential Inauguration in Liberia". Clinton6.nara.gov. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ "U.S. offers U.N. resolution on Liberia - Aug. 1, 2003". CNN.com. 2003-08-01. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ Taylor sets date to step down, CNN, August 2, 2003
- ^ "FRONTLINE/WORLD . Liberia - No More War . Liberia's Historic Ties to America". PBS. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ "Africa | Welcome for US Liberia deployment". BBC News. 2003-07-26. נבדק ב-2015-05-19.
- ^ Liberian president invites rebels into government, CNN, August 12, 2003
