ילקוט הרועים
ערך זה עוסק בסוג של צמח חד שנתי. אם התכוונתם לכתב עת, ראו  ילקוט הרועים
| |
|---|---|
| מיון מדעי |
ילקוט הרועים (Capsella bursa-pastoris) הוא צמח מעזבה פורח חד - שנתי ממשפחת המצליבים (Brassicaceae). מקורו במזרח אירופה ובאסיה הקטנה, אך הוא נחשב לעשב נפוץ במקומות רבים בעולם, במיוחד באקלים קר יותר, כמו באיים הבריטיים (שם הוא נחשב כארכיאופיט (אנ')), בצפון אמריקה וסין, אך גם בים התיכון ובצפון אפריקה.[1] הוא צמח הבר השני הפורה בעולם, ונפוץ באדמה מעובדת ובשולי דרכים וכרי דשא. מכונה כך בגלל פירותיו השטוחים המשולשים שמזכירים צורה של ילקוט או ארנק.
מדענים מתייחסים למין זה כאל 'פרוטו-קרניבור', שכן נמצא שזרעיו מושכים והורגים נמטודות כאמצעי להעשיר את הקרקע עליה הוא צומח.[2]
היסטוריה
תועד לראשונה בשנת 1486.
תיאור
ילקוט הרועים גדל משושנת עלים (רוזטה) (אנ') בעלת עלים מחודדים. מהבסיס יוצא גזע בגובה של כ-0.2–0.5 מטר, הנושא כמה עלים מחודדים שחלקם אחוזים בגבעול. הפרחים לבנים וקטנים, בקוטר 2.5 מ"מ, עם ארבעה עלי כותרת ושישה אבקנים. הפרחים מרוכזים בתפרחת רייסמי (אנ') מרווחת ומייצרים תרמילי זרעים שטוחים דו-חדריים (הידועים בשם סיליקלים) בצורת משולשים שיכולה גם להופיע בצורת לב. כל תרמיל מכיל מספר זרעים.[3]
כמו מספר צמחים אחרים במספר משפחות צמחים, הזרעים שלו מכילים חומר המכונה רירה (אנ'). לאחרונה, הוכח בניסוי שהחומר יעיל ללכידת נמטודות, כצורה של 'פרוטו-קרניבור'.
ילקוט הרועים קשור קשר הדוק לאורגניזם מודל תודרנית לבנה ומשמש בעצמו גם כאורגניזם מודל, בשל מגוון הגנים המתבטאים לאורך מחזור חייו שניתן להשוות לגנים שנחקרים היטב בתודרנית. שלא כמו רוב הצמחים הפורחים, הוא פורח כמעט כל השנה. כמו צמחים שנתיים אחרים המנצלים קרקע מופרעת, ילקוט הרועים מתרבה לחלוטין מזרע. הוא בעל בנק זרעי אדמה (אנ') גדול וזמן ייצור קצר, מאפיינים שנותנים לו את היכולת לייצר כמה דורות בכל שנה.
טקסונומיה
הוא תואר רשמית על ידי הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס ב- Species Plantarum ב-1753, ולאחר מכן פורסם על ידי פרידריך קזימיר מדיקוס ב- Pflanzen-Gattungen [4] ב-1792.
תת-המין היחיד הידוע הוא Capsella bursa-pastoris subsp thracicus (Velen.) Stoj. & Stef.
ויליאם קולס כתב בספרו "אדם בעדן" (1657), "זה נקרא ילקוט רועים או סקריפט (ארנק) כיוון שהזרע דומה לסוג של תיק עור, שבו רועי צאן נושאים את המזון והמשקה שלהם אל השדה."[5]
באנגליה ובסקוטלנד, היה נהוג לקרוא לו בעבר 'לב אמא', בעקבות השם התפתח משחק ילדים עממי לקטוף את תרמיל הזרעים, שאחר כך היה מתפוצץ והילד היה "מואשם" ב'שבירת לב אמו'.[6]
שימושים
לילקוט הרועים יש שימושים רבים[7]: למזון,[8] קוסמטיקה ולפי עדויות, אף להפסיק דימום ברפואה מסורתית. ניתן לאכול את הצמח נא; העלים טובים יותר כאשר נלקטו צעירים. האינדיאנים טחנו אותו והכינו ממנו משקה.
בישול
באסיה גידולו הפך למסחרי. בסין, שם הוא ידוע בשם jìcài (荠菜;薺菜) הוא נפוץ כמזון בשאנגחאי ובאזור ג'יאנגנן. העלה המלוח מוקפץ עם עוגות אורז ושאר מרכיבים או כחלק מהמילוי בוונטונים. בפסטיבל האביב היפני (Nanakusa-no-sekku) הוא משמש כאחד המרכיבים של המנה המסורתית. בקוריאה, הוא ידוע בשם נֵנגי (냉이) ומשמש כירק שורש במאכל הקוריאני המסורתי - נמול.
הצמח גם שימש כתחליף פלפל בניו אינגלנד הקולוניאלית.
כימיה
חומצה פומארית היא חומר כימי שבודד מילקוט הרועים.
טפילים
טפילים של צמח זה כוללים:
- חלודה לבנה אלבוגו קנדידה
- מין אחד של טחב פלומתי (Hyaloperonospora parasitica)
קישורים חיצוניים
- ילקוט הרועים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר ITIS (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר NCBI (באנגלית)
- ילקוט הרועים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר צמח השדה
- ילקוט הרועים, באתר Tropicos (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר GBIF (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר The Plant List (באנגלית)
- ילקוט הרועים, באתר IPNI (באנגלית)
- ילקוט הרועים בצמחיית ישראל וסביבתה.
הערות שוליים
- ^ Capsella bursa-pastoris (L.) Medik. | Plants of the World Online | Kew Science, Plants of the World Online (באנגלית)
- ^ Hattie R. Roberts, John M. Warren, Jim Provan, Evidence for facultative protocarnivory in Capsella bursa-pastoris seeds, Scientific Reports 8, 2018-07-04, עמ' 10120 doi: 10.1038/s41598-018-28564-x
- ^ ילקוט הרועים : צמח רפואי, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ עמוד 85
- ^ Capsella bursa-pastoris (L.) Medik. — The Plant List, www.theplantlist.org
- ^ Reader's Digest שנת 1981 עמוד 54, 9780276002175 ISBN .
- ^ Data sheet, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ Shepherd's Purse: Nature's Restaurant: A Complete Wild Food Guide - Fields, Forests & Wetlands Foods of Eastern North America, natures-restaurant-online.com
