יעקב אוישפיץ

יעקב אוישפיץ
לידה	1744
פטירה	10 ביולי 1855 (בגיל 111 בערך); בודפשט
עיסוק	קרטוגרף, מלמד

יעקב אוישפיץ (ה'תק"ד 1744 – כ"ד בתמוז ה'תרט"ו, 10 ביולי 1855) היה קרטוגרף, מלמד יהודי שחי באובן (אובודה, כיום חלק מבודפשט), מחבר ספר הגות גאוגרפי בשם באר הלוחות. דמותו הפכה לאגדה מקומית בזכות ציור גדול ממדים המתארו כזקן יהודי בעל הדר, אשר לפי המסורת צויר לאחר מותו.

ביוגרפיה

יעקב אוישפיץ נולד בשנת 1744. חי ופעל באובן העתיקה, שם שימש כתלמיד חכם ומלמד תלמוד בקהילה היהודית. על פי המסורת המקומית האריך ימים במיוחד, ונפטר בכ"ד בתמוז ה'תרט"ו (1855) בגיל 112 שנים^[1].

חיבורו – באר הלוחות

ספרו באר הלוחות נדפס בווינה בשתי מהדורות עוקבות: מהדורה ראשונה בשנת ה'תקע"ז (1817), ומהדורה נוספת בשנת ה'תקע"ח (1818). הספר כולל חמש מפות גאוגרפיות תנ"כיות בתוספת ביאורים נרחבים.

המפות, שעובדו על פי מקור לטיני קדום תוך שינוי בהתאם לדרשות חז"ל, מתארות:

ישוב בני האדם אחרי המבול.
מסעות בני ישראל במדבר.
תחנות השבטים במדבר.
הים התיכון וחלוקת הארץ בין השבטים.
ארץ ישראל על פי המקרא ועל פי חכמי אומות העולם.

על הספר נתן הסכמה רבי משה מינץ.

הציור המפורסם

בשנת פטירתו (1856) צייר הצייר הגרמני אדולף פִּיכלֶר^[2], ששהה אז באובן, דיוקן שמן גדול המתאר את אוישפיץ כזקן יהודי בעל זקן לבן ארוך, נתמך במקלו ולבוש בלבוש מסורתי ישן־נושן: קאפטן ארוך, מגפיים וכובע שלוש פינות "דרייספיץ" (dreispitzhut). בידו נראה גיליון עם כתובת עברית – טופס לאיסוף נדבות לעניי העיר.

לפי האגדה, אוישפיץ לא הסכים שיציירו אותו בחייו, ולכן הדיוקן צויר לאחר מותו. כדי לשמור על "צנעת דמותו" לא נכתב שמו על הציור, אלא נרשם עליו ציטוט אהוב עליו מפרקי אבות (ד, כ): אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקָן, אֶלָּא בַּמַּה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ.