רבי יעקב בטאן
הרב שמואל יעקב בטאן (לפני ה'תקע"ב, 1812 - כ"ט ניסן ה'תרל"ב, 7 במאי 1872) היה דרשן, ראש הישיבה, דיין, ופוסק הלכה בעיר מרקש שבמרוקו במאה התשע עשרה.
קורות חייו
נולד במרקש לאביו רבי מרדכי מחכמי מרקש ומקובל.[1] משפחת בטאן הייתה אחת מבעלי שררת השחיטה. תחילה קראו לו 'יעקב' ובתקופה מסוימת הוסיפו לו את השם 'שמואל'. שמו העיקרי היה 'יעקב'. למד עם רבי מרדכי הצרפתי בישיבתו של רבי משה רוזיליו הראשון והיה תלמיד חבר שלו. היה עשיר והיה לו בית מהודר בין שתי קומות המכיל שמונה דירות שהיה נקרא על שמו "בית ר' יעקב אביטן", כאשר הקומה הראשונה שימשה לבית כנסת בית מדרש ולחדרי שיעורים. הרחוב שבו נמצא הבית הזה נקרא שמו רחוב "ר' יעקב אביטן". נשא את אסתר בת ר' יוסף בן מכלוף בוחיון.[2] אסתר אשתו נפטרה בכ"ה מרחשון ה'תר"ב.[3] אחר פטירתה נשא אשה שנייה. לרבי יעקב היו שלשה בנים שנמנו עם חכמי מרקש, רבי חיים, רבי מאיר ורבי אברהם[4] ובת אחת.[5]
המשורר רבי יעקב אלכאבאש כתב פיוט לכבודו של רבי יעקב בטאן בחייו.[6]
רבנותו
בדיינות
לא יאוחר משנת ה'תר"ט התמנה לדיין בבית הדין בעיר בראשות הרב דוד צבאח עם הדיינים רבי אלעזר חזן רבי רפאל מסעוד אבן מוחא ורבי משה פינטו. החל משנת ה'תרכ"ג שימש בדיינות בראשות רבי רפאל מסעוד אבן מוחא, כאשר הוא חותם שני אחריו. חבריו הדיינים היו: רבי יוסף אביטבול, רבי ימין צבאח, רבי דוד לוסקי, רבי מסעוד פינטו ורבי שלם הכהן. בית הדין נהג לקיים קשרי הלכה עם יתר בתי הדין שבערי מרוקו, כגון עם רבי ידידיה מונסונייגו אב בית הדין פאס[8] ועם רבי שמואל עמאר אב בית דין מקנס[9] ועם חכמי מוגאדור.[10] לעיתים, בשל מומחיותו כדיין ותיק, הפנו אליו שאלות באופן ישיר, והיה עונה בצורה עצמאית ללא אב בין הדין הרב רפאל מסעוד אבן מוחא.[11]
בראשות הישיבה
על לימודו בישיבה, העידו שלא היה ישן על מיטה ולא הניח את ראשו על כר וכסת, מלבד ליל שבת.[12] וכן שבעת הלימוד היה מניח את רגליו בספל של מים קרים בחורף.[13] בישיבה הרבו לדקדק בדברי התלמוד עם רש"י ותוספות ושאר המפרשים, ופעמים שהיו מתעכבים ימים שלימים על דיבור אחד בתוספות.[14] מבין תלמידיו בישיבה נמנה רבי אלעזר הלוי. בין השנים ה'תרכ"ו - ה'תרכ"ט קיים קשרי מכתבים עם הרב יעקב אטלינגר בעל 'ערוך לנר' שהעביר כספים מתורמים באשכנז לישיבתו של רבי יעקב.[15]
שררת השחיטה
רבי יעקב נמנה עם הרבנים האחראים על מלאכת ולימוד השחיטה והבדיקה, והיה נותן תעודות הסמכה לשחיטה ובדיקה לתלמידיו.[16] כמו כן כתב חידושי דינים שעלו לו מתוך תפקידו זה.[17]
חיבוריו
- חידושים על התורה וביאורי מאמרים - נדפסו בספר חידושי רבי יעקב בטאן.
- שו"ת רבי יעקב בטאן ובית דינו - על ארבעת חלקי השולחן ערוך. יצא לאור על ידי מכון פי ישרים בשנת תש"ע.
- דרושים - טרם נדפס.
- חידושים על הש"ס - על מסכתות: פסחים[18] שבועות[19] ביצה, מנחות ועבודה זרה.
- מנהגים והלכות שחיטה וטריפות - נדפסו בשו"ת רבי יעקב בטאן (עמ' שמח).
- טעמי הלכות שחיטה וטריפות - נדפסו בספר "תפילה לדוד" מכת"י רבי דוד הכהן מבוז'עד.
- חידושים על השולחן ערוך - נדפסו חלקם בשו"ת רבי יעקב בטאן, ויש עוד בכתובים.
לקריאה נוספת
- תולדות רבי יעקב בטאן - מבוא לשו"ת רבי יעקב בטאן עמודים ש - דש, מכון פי ישרים פנמה, ה'תש"ע.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מלכי רבנן ע, ג.
- ^ כמו שכתב חמיו באגרת שנדפסה ב'ירושלים' (כרך ג' עמ' קמח): ה' כסלו תקצ"ד, אגרת ששלח רבי יוסף בן מכלוף בוחיון לרבי יהודה זרחיה אזולאי. וידי"ן כמה"ר מרדכי (ביטאן) [בטאן] וכו' יס"ט ותדע שיעקב בנו שעזבת אותו קטן, היום גדל שבח לאל ונעשה חכם גדול בגמרא, ונתתי לו אסתר בתי והננו כעת מחותנים ש"ל [שבח לאל]. עכ"ל. ר' יהודה אזולאי עזב את מראקס בשנת תקע"ב, א"כ רבנו נולד לפני שנה זו.
- ^ מבוא לקול מבשר עמ' 24 הערה 2.
- ^ נולד לאשתו השנייה.
- ^ בקובץ אהל יאיר כתב שהיה לו עוד בן בשם רבי יוסף (ע"ע). והוא טעות, שהוא בן רבי יעקב בן רבי אברהם בן רבינו.
- ^ ספר הפיוטים לרבי יעקב אלכאבאש עמ' 100.
- ^ במלכי רבנן כתב שנפטר בערב ראש חודש אייר תרל"ג פ"ק. והוא טעות.
- ^ ראו שו"ת דבר אמת סימן ל"ט.
- ^ שו"ת דבר שמואל חושן משפט סימן ב.
- ^ ראו לדוגמה: שות רבי דוד צבאח חושן משפט סימן לב.
- ^ ראו שו"ת רבי יעקב בטאן סימן ז: "וחע"ז הרב כמוהר"ר יעקב בטאן נר"ו ובית דינו הצדק". ומשמע שהיה אב בית הדין.
- ^ מלכי רבנן בערכו.
- ^ ענף שושן (קריספין) אבות פ"ו מד, ב.
- ^ מעשה ניסים (אביחצירא) עמ' 79.
- ^ ראו קבלה ששלח רבי יעקב בטאן לערוך לנר, בקובץ סיני קמד ב עמ' קפט.
- ^ ראו תפילה לדוד הכהן עמ' 9, 61, 133, 157.
- ^ ראו להלן 'חיבוריו'.
- ^ מביאים מהם מו"ה יהודה הצרפתי ובס' עבודת הלוי מה"ת (דף ב ע"ב ועוד).
- ^ נדפס בספר קול מבשר.
