רבי יעקב ישראל
| לידה |
1819 מונסטיר,  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 1889 (בגיל 70 בערך) ז' בתשרי תר"ן מונסטיר, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | ה"יגל יעקב" |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בביטולה |
| מקום פעילות | ביטולה |
| תקופת הפעילות | 1849–1889 (כ־40 שנה) |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| רבותיו | ניסים שמואל יהודה ארוואץ |
| חיבוריו | ישמח ישראל (בלגרד, 1896), יגל יעקב (בלגרד, 1900) |
| אב | יעקב יוסף ישראל (1846-1775) |
| צאצאים | יוסף ישראל (1909-1840), רפאל ישראל (1910-1845) |
הרב יעקב בן יוסף ישראל (1819 מונסטיר, האימפריה העות'מאנית – 2 באוקטובר 1889, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי מונסטיר מ-1854 ועד למותו. נודע בפעילותו מול משה מונטיפיורי לסיוע לקהילתו, לאחר שרפת הענק שכילתה את הרובע היהודי ב-1863.
קורות חייו
יעקב ישראל נולד במונסטיר (בימינו העיר ביטולה אשר במקדוניה הצפונית) למשפחת רבנים. אביו יוסף יעקב ישראל (1846-1775) היה רב ומורה צדק בקהילה בין 1810–1846 וסבו יעקב רפאל ישראל (1820-1745) הקים את ישיבת "קהילת יעקב" בעיר.[1]
למד בירושלים והוסמך לרבנות על ידי ניסים שמואל יהודה ארוואץ (1860-1804) בעל "דרכי איש" אשר היה רבו המובהק. אברהם אשכנזי ורחמים שאלתיאל יעקב ניניו (בן דודו של יעקב שאלתיאל ניניו), היו בני חברותא של הרב ישראל בעת לימודיו.[1] לאחר הסמכתו שב למונסטיר וכיהן כדיין בבית הדין הרבני בעיר. שמו מופיע בפסיקות של בית הדין החל מ-1849.[2] בראשית 1854 התמנה יעקב ישראל לרב הראשי של יהודי מונסטיר.[3] יעקב ישראל נודע כרב ופוסק שמרן.
ב-1860 הגיע למונסטיר המיסיונר אפרים אפשטיין והחל לפעול בקרב הקהילה להמרת דתם של מי מבניה. הרב יעקב ישראל נפגש עם אפשטיין וניהל עמו ויכוח תאולוגי על סמכותו של התלמוד, הפילוסופיה של הרמב"ם וחוזקה של המסורת. אפשטיין מתאר את ביקורו אצל הרב ואת ביקור הגומלין בביתו של הקונסול האנגלי כנעים ומנומס. הוא מציין כי היחס אליו היה ידידותי, אף על פי שמטרת הגעתו הייתה ברורה. ניכר שהרב היה בעל ביטחון עצמי ולא חשש מפועלו, שכן שליחותו של אפשטיין לא הצליחה והוא עזב את העיר.[4]
ב-14 באוגוסט 1863 פרצה שרפת ענק במונסטיר אשר החריבה לחלוטין את הרובע היהודי וכ-3,000 מבני הקהילה נותרו ללא קורת גג. ב-20 באוגוסט פנו בכתב הרב יעקב ישראל ונכבדי הקהילה למשה מונטיפיורי בבקשת עזרה. המכתב הועבר על ידי הקונסול הדיפלומטי הבריטי למונסטיר צ'ארלס קאלוורט, אשר הוסיף בקשה דומה מטעמו. בשלהי ספטמבר פורסם המכתב בג'ואיש כרוניקל ועורר הדים רבים בלונדון. מונטיפיורי פעל לסייע לקהילה באמצעות ועד שליחי הקהילות וגויסו תרומות מהקהילה היהודית בלונדון באמצעות בתי הכנסת כאשר את ההתרמה הובילו ראשי בית הכנסת בוויס-מרקס. נאספו כ-2,000 לירות שטרלינג ובאמצעותן נקנו מזון, תרופות ובגדים לבני הקהילה וכן מומנה בנייתם של בתי מגורים חדשים.[5] עוד מצוין כי הרב יעקב ישראל עסק למחייתו גם במתן הלוואות בריבית.[6]
פטירתו וקבורתו
יעקב ישראל נפטר במונסטיר ב-1889 ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.[7] פגעי הזמן והמלחמות שפקדו את העיר גרמו נזק לבית הקברות, ומצבת קברו של הרב אבדה. לאורך השנים רווחה דעה שהרב עלה לירושלים ובה נפטר. הנחה מוטעית זו הופיעה גם בכתבים היסטוריים אודות הקהילה.[8]
החל מ-2015 מתבצע פרויקט לחישוף ושיקום בית הקברות היהודי בביטולה, אשר עם יוזמיו נמנה שגריר ישראל למקדוניה הצפונית דאז, דן אורין.[9] במסגרת הפרויקט התגלתה מצבת קברו של הרב יעקב ישראל ועליה כיתוב בעברית.
”קול נהי מהיסורים דבאו עליו, לעת זקנתו מה"ד לקתה עליו, מסורת בידינו אשר יאהב, י'י' הוכיח עליו וישב יעקב, קול אומר מה נורה מקומו, בו נגנז דורש טוב לעמו, יעקב ישראל ז"ל ויצב יעקב, קול מנוחתו היה בשבעה, לחו' תשרי ש' ת'ר'ן' לב"ע, מנוחתו יהיה עם צדיקים, וחסי' שלם בכל ויבא יעקב.”[1]
כתביו
- ישמח ישראל (בלגרד, 1896) - הספר נכתב בלאדינו והוא סידור תפילה הכולל פרקי הלכות ומנהגי תפילה.
- יגל יעקב (בלגרד, 1900) - הספר נכתב בלאדינו וכולל תיקון חצות, וקטעי תפילות ופיוטים שחיבר יעקב ישראל.[1]
כתביו הובאו לדפוס על ידי בניו של הרב יעקב ישראל.
הנצחה
ב-1888 הקימו לכבודו יוצאי מונסטיר ברחוב הקראים אשר בעיר העתיקה בירושלים סמוך לבית הכנסת החורבה, את בית הכנסת יגל יעקב.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 אריה ביבאס, הרב יעקב יוסף ישראל, באתר "דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל".
- ^ שלמה אלבוחר, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2005, עמוד 32.
- ^ Mark Cohen, Last Century of a Sephardic Community, Foundation for the Advancement of Sephardic Studies and Culture, New York, 2003, page 33.
- ^ Mark Cohen, Last Century of a Sephardic Community, pages 63-64.
- ^ Mark Cohen, Last Century of a Sephardic Community, pages 46-52.
- ^ שלמה אלבוחר, קהילת מונסטיר (ביטולה), מקדוניה, עמוד 38, 163.
- ^ קאנסטאנטינאפיל, חבצלת, 8 בנובמבר 1889.
- ^ ג'ני לבל, יהדות ביטולה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, 1988, עמוד 47.
- ^ Macedonia: progress at Jewish cemetery in Bitola; will be memorial park, באתר jewish-heritage-europe, דצמבר 2015 (באנגלית).
