יצחק ילין
יצחק אליעזר ילין (י' בניסן תרע"א - כ"ה בתשרי תשמ"א; 26 במרץ 1911 - 5 באוקטובר 1980) היה פעיל התנועה הרוויזיוניסטית ונציגהּ בקונגרסים הציוניים, חבר תנועת הנוער בית"ר והארגונים הצה"ר והצ"ח, מתעד, קולנוען, וחבר מועצת עיריית רמת גן.
ביוגרפיה
יצחק ילין נולד לדב-בער ילין, חסיד סטולין וסוחר עורות מגרודנה, ולמייטה לבית סטרלץ, בגרודנה (אז בפולין) שבבילורוסיה. דודו היה הרב אברהם גלברט, רבה הראשי של גרודנה במשך כיובל שנים. בילדותו נשלח ללמוד בחדר ובישיבה, ואחר כך נרשם ללימודים בגימנסיה העברית של רשת תרבות והיה מראשוני תלמידיה בגרודנה.
בגיל ארבעה-עשרה היה ילין ממייסדי קן תנועת הנוער בית"ר ("השחר") בגרודנה, ואחר כך ממייסדי ברית הצה"ר. הוא השתתף בוועידות ובכנסים ארציים של התנועה בפולין, ופעל להסביר את דרכה ברחוב היהודי[1].
ילין הגיע לארץ ישראל בינואר 1930 יחד עם קבוצת חניכי בית"ר הראשונה שעלתה מפולין. הוא שירת בפלוגות הגיוס של בית"ר ברחובות, והיה מראשוני פלוגת הגיוס של בית"ר בראש פינה וכן היה ממפקדי הפלוגה[2]. הוא השתתף בפעולות מחאה נגד ממשלת המנדט, כגון הפגנת חברי ברית הבריונים נגד סגן שר המושבות הבריטי ד"ר דרמונד שילס, והתנגדות למפקד אוכלוסין בארץ ישראל המנדטורית שיזמה הממשלה. הצטרף לאצ"ל. ובעקבות זאת, נעצר על ידי המשטרה הבריטית ונידון למאסר בכלא עכו עם חבריו בפלוגת בית"ר בראש פינה.
לאחר שחרורו מהכלא, התמנה לקצין נציבות בית"ר בארץ ישראל וכיהן כמזכירה הכללי. כמו כן, השתתף בהנהלת פלוגות הגיוס של בית"ר, ובשליחותן השתתף בוועידות העולמיות של בית"ר, הצה"ר והצ"ח. בשנת 1932 היה ממארגני כניסת מעפילים לארץ ישראל, ואף עמד בראש קבוצות אחדות שהגיעו בהנהלתו לארץ במסגרת ההעפלה היבשתית דרך הגבול הצפוני.
ילין נשא את מרים בת יהושע השל ויסמן חברת קן בית"ר בגרודנה מנערותה, ולהם נולדו ארבעה ילדים.
ילין השתתף בקונגרסים הציונים החל מהקונגרס הציוני הכ"ב. בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה מייסדי ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר וקופת חולים לעובדים לאומיים. הוא עמד בראש הוועדה למען משפחות העצורים חברי התנועה הרוויזיוניסטית,[3] והיה חבר נשיאות "לאסירינו" שהוקמה על ידי הוועד הלאומי.
במשך שנים אחדות הוא שימש לסירוגין כמזכיר כללי של מרכז הצה"ר,[4] שלטון בית"ר העולמית, ההנהלה הראשית של קרן תל חי וברית חרות-הצה"ר. ילין היה ממייסד מסדר ז'בוטינסקי וכיהן כנגיד המסדר. כמו כן היה פעיל ב"ארגון יוצאי גרודנה בישראל" וכיהן כיושב ראש הוועד שלו.
לאחר הכרזת המדינה היה חבר ההנהלה העולמית של ברית חרות-הצה"ר, חבר מרכז תנועת החרות ופעיל הסברה שלה[5], וחבר ועדת הביקורת העליונה של בית"ר. בשנת 1958 נבחר למועצת עירית רמת גן.
יצירתו
ילין פרסם מאמרים ורשימות רבים בעיתונות הרוויזיוניסטית והבית"רית וערך ספרים וקבצים שונים. ב-1948 כתב יחד עם אליהו גלעזר את הספר "הערות לוויכוח הפנימי בהצה"ר"[6]. ב-1958 ערך והוציא לאור, במסגרת "ארגון יוצאי גרודנה בישראל" קובץ מאמרים בעברית וביידיש בשם" "קבץ גרודנה" (ביידיש: "זאמל-האפט גראדנע")[7]. ב-1961 כתב יחד עם משה גולד את הספר "מהות, דרכים ובעיות. דרגות, טקסים וסמלים", בהוצאת מסדר ז'בוטינסקי[8].
משנת 1951 היה פעיל בתחום ענף הקולנוע בישראל. הוא כיהן כמזכיר כללי של "התאחדות בעלי בתי הקולנוע בישראל", ואחר כך כמנהל כללי של "איגוד ענף הקולנוע". ערך והוציא את הביטאון הקבוע של האיגוד "ידיעות איגוד ענף הקולנוע". וכתב על קולנוע ישראלי בעיתונות הישראלית[9].
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יצחק ילין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3827
- הקלטת עדות על שנות ה-30 של המאה ה-20, לתוכנית רדיו בהשתתפות גור בנימין (גורביץ' בנימין) ויצחק ילין, 'ברית הבריונים', סימול הקלטת / הסליל : סל - 39, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל
הערות שוליים
- ^ למשל: אקדמית בית"ר, בבריסק, בהשתתפות יצחק ילין, סימול האוסף : כר- 459, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ חיים לזר ליטאי, אף על פי, חלק שלישי, ב, באתר http://www.chaimlazar.com/.
- ^ ועדה לעזרת משפחות עצורים, התכתבות של יצחק ילין עם אריה פוסק 17.05.1946 - 06.11.1947, סימול התיק: ח 6 - 7/ 2, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ אספת עם נועדה ל-18.12.1948 בשכונת מונטיפיורי, תל אביב. נואם: יצחק ילין. הנושא: תקומת המדינה ושיבת ציון, סימול האוסף: כר- 1467, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ כרזה: עצרת חגיגית ליום הולדתו ה-70 של זאב ז'בוטינסקי - תל אביב, שכונת התקוה, שנועדה ל-23.10.1950 בהשתתפות יצחק ילין, סימול האוסף: כר- 53; כרזה: עצרת זיכרון ל-הרצל ול-ז'בוטינסקי ב-נס ציונה, שנועדה ל-24.7.1946, בהשתתפות יצחק ילין, י. בוקסר, סימול האוסף: כר- 193, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ הערות לוויכוח הפנימי בהצה"ר, סימול הספר : רביז- 19, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ פרטים ביבליוגרפים, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ מהות, דרכים ובעיות. דרגות, טקסים וסמלים, סימול הספר : מסדר- 3, באתר מכון ז'בוטינסקי בישראל.
- ^ למשל: יצחק ילין, "הקולנוע - הבידור העממי", "הארץ", 21.9.1960.
