יצחק סמסונוב
 | |
| יצחק סמסונוב | |
| לידה |
1881 תרמ"ד גומל, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | א' אדר תש"ד |
| תאריך עלייה | 1893 |
| מקום קבורה | חדרה |
| התמחות | וטרינריה |
| תואר | ד"ר |
| תפקידים |
וטרינר בפיק"א מנהל מחוז צפון בשירותים הווטרינריים |
ד"ר יצחק סמסונוב (1881–1944) היה הווטרינר השני שהחל לפעול בארץ ישראל, רופא מטעם הברון רוטשילד ביק"א ובפיק"א, קצין רפואה בצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה ונושא תפקידים בכירים בשירותים הווטרינריים של ארץ ישראל.
ביוגרפיה
ילדותו והעלייה ארצה
יצחק סמסונוב נולד ב-1881 בגומל (האימפריה הרוסית), לאריה לייב סמסונוב מלכה לבית ליובנוב. יצחק היה האח השישי מתוך שישה ילדים (לפניו נולדו נחום, יוסף, זלמן, אהרון ויעקב). אבי המשפחה, אריה לייב, עבד במפעל נייר משפחתי והמשפחה הייתה מן המכובדות בעיר. על אף מעמדה הרם, נמשך אב המשפחה אחר תנועת חובבי ציון והחל בהכנות לעליה לארץ. במסגרת ההכנות רכשה המשפחה שטח אדמה בחדרה[1].
ב-1893 עלתה המשפחה ארצה. עליה זו לוותה בקשיים רבים ובתשלומי "בקשיש" גבוהים על מנת לאפשר את ירידת בני המשפחה לחוף יפו. לאחר מספר ימים ביפו הגיעה המשפחה לחדרה והתיישבה בחאן כשרק ב-1899 התירו השלטונות הטורקים בניית בתי מגורים. בעקבות קבלת האישור בנה האב את בית המשפחה ברחוב הגיבורים בחדרה[2].
עיסוקה העיקרי של המשפחה היה בחקלאות ובמקביל התמודדה עם קשיי הסתגלות רבים ובניהם קדחת הביצות שבמשך כ-20 שנה נפטרו ממנה רבים מבני חדרה וביניהם מספר בני משפחת סמסונוב (בסה"כ נפטרו בחדרה 214 איש מהמחלה)[3]. בנוסף התמודדה המשפחה עם סביבה ערבית עוינת כשהיחסים מתוחים אלו הגיעו לשיאם במאורעות תרפ"א (1921) כשחדרה הותקפה על ידי המון ערבי שהעלו באש מספר בתי מתיישבים וביניהם את ביתו של נחום סמסונוב אחיו של יצחק.
בגרותו
בילדותו למד סמסונוב בבית ספר כי"ח ביפו ובהמשך למד במקוה ישראל. עם סיום לימודיו הצטרף ליק"א תחת ניהולו של חיים מרגליות קלווריסקי. לאחר שהרגיש חוסר סיפוק בעבודה נסע, בשליחות הברון רוטשילד[4], ללמוד וטרינריה באלפור שבצרפת. ב-1908, עם השלמת התואר, חזר ארצה וב-1909 התקבל לעבודה כוטרינר בשירות השלטון העות'מאני כשמרכז פעילותו היה בדמשק והיה הוטרינר השני שפעל הארץ[5]. סמסונוב התמחה בתחום בקר הבית ובשנותיו הראשונות סייע לרפתנים בארץ להתמודד עם מגפת דבר הבקר שפשטה בארץ באותן שנים ואף ניסה לייצר נסיוב באופן עצמאי לאחר שבקשתו מהשלטונות לקבל נסיוב נדחו.
מלחמת העולם הראשונה
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גויס לצבא העות'מאני בדרגת קפטן ושירת כווטרינר צבאי. במסגרת השירות עבר עם משפחתו לגור בדמשק ועסק כמנהל והרופא הווטרינרי של אורוות הסוסים והפרדות של הצבא הטורקי בדמשק. בשלהי המלחמה נאסר באשמת ריגול לטובת צרפת ואנגליה ונכלא בכלא דמשק[6] ושוחרר לקראת סופה מחוסר הוכחות.
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה חזר סמסונוב ארצה והחל לעבוד כווטרינר בפיק"א (שהוקמה ב-1921) וכן מונה ל"קצין וטרינרי מחוזי" לחיפה ונפותיה ולוטרינר ראשי של חיפה וצפון הארץ בשירות הווטרינרי הממשלתי המנדטורי. סמסונוב, שהתמחה בתחום בקר הבית, סייע לחקלאים בארץ ישראל לטיפוח עדריהם.
ב-1922 התקיימה בביתו אספת היסוד של "הסתדרות הרופאים הווטרינרים העבריים בארץ ישראל" וסמסונוב שימש יו"ר ההסתדרות הזו עד 1930[7].
משפחתו
סמסונוב נישא לרחל (1970-1883) בת הנך וברכה קאופמן שהיו ממייסדי זכרון יעקב. לזוג נולדו 3 ילדים (אריה, בנימין ומלכה). נפטר ב-1944.
בית סמסונוב
סמסונוב היה בין מייסדי שכונת בת גלים והקים את ביתו בשדרות בת גלים מספר 10–12. באתר נבנו 3 מבנים: ב-1921 הוקמו הבניין הקדמי, ששימש למגורים, והבניין האחורי ששימש כמרפאה לבעלי חיים וכמוסך והם היו בתכנונו של האדריכל יוסף ברסקי. הבניין השלישי נבנה ב-1935 ותוכנן על ידי שינברג ורוזנהק.
ב-9 וב-10 ביולי 1922, נערכה בבניין הראשי האספה הראשונה של הרופאים הווטרינרים היהודים בארץ ישראל, ובה הוחלט על ייסוד "אגודה של הרופאים הווטרינרים העברים בארץ ישראל".
הבית הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יצחק סמסונוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 249
- ד"ר יצחק סמסונוב, בארכיון קיבוץ יפעת
- הפרופיל של יצחק סמסונוב, באתר GENI
- א. שמשוני, הראשונים: פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית בישראל, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
- יצחק סמסונוב, באתר "הסמסונובים"
הערות שוליים
- ^ מתוך 30,000 דונם שרכש יהושע חנקין בחדרה מהאפנדי הלבנוני סלים חורי
- ^ בהמשך הפך את בית זה לביתו של יעקב סמסונוב שהפך למוכתר חדרה
- ^ רק לאחר גילוי יתוש האנופלס והכינין למדו התושבים להתמודד עם המחלה
- ^ כחלק מתמיכתו של הברון בחקלאות המקומית שלחו פקידיו צעירים ללימודים בצרפת
- ^ הוטרינר הראשון היה יוסף שם-טוב
- ^ בעקבות חשיפת מחתרת ניל"י נחשדו רבים מהחיילים היהודים בצבא הטורקי בריגול לטובת הבריטים
- ^ בהמשך צורפה האגודה החדשה להסתדרות הרפואית העברית בא"י כסקציה וטרינרית "בעלת זכויות אוטונומיות בכל השאלות המקצועיות"
