יצחק פרישמן
| |
| לידה | 1938 |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 2025 (בגיל 87 בערך) רחובות, ישראל  |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | אמנון כ"ץ |
| עיסוק | פיזיקאי |
| פרסים והוקרה | פרס לנדאו (2025) |
| תרומות עיקריות | |
| תורות כיול לא-אבליות | |
יצחק פרישמן (1938 – 22 בדצמבר 2025) היה פיזיקאי חלקיקים ישראלי ופרופסור בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע.
ביוגרפיה
יצחק פרישמן גדל בראשון לציון, בנם של נתן ופייגה פרישמן.[1] השלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הריאלית והתגייס לשירות צבאי בחיל התותחנים.[2]
עם שחרורו מצה"ל החל ללמוד לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיך ללימודי תואר שני בפיזיקה, אותם סיים ב-1964. את התואר הראשון והשני השלים בהצטיינות יתרה.[2] לאחר מכן עבר למכון ויצמן למדע וביצע את עבודת הדוקטורט שלו בפיזיקת חלקיקים, בהנחיית פרופ' אמנון כ"ץ. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1966, נשאה את הכותרת "אלקטרודינמיקה קוונטית ללא מסה ערומה לאלקטרון".[3]
ב-1966–1968 ביצע השתלמות בתר-דוקטורט במאיץ החלקיקים SLAC שבאוניברסיטת סטנפורד, ולאחר מכן שהה כשנה אחת במכון למחקר מתקדם בפרינסטון.[2] עם שובו לישראל ב-1969 הצטרף כחבר סגל בדרגת מדען בכיר במחלקה לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן.[4] ב-1972 מונה לפרופסור חבר וב-1976 לפרופסור מן המניין.[2] ב-2008 יצא לגמלאות[2] אך המשיך לעסוק במחקר פעיל.
עם ארגונה מחדש של הפקולטה לפיזיקה ב-1993 מונה לראש המחלקה לפיזיקת חלקיקים[5] וכיהן בתפקיד זה כשש שנים.[2]
שימש חוקר אורח ב-SLAC, במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במכון הטכנולוגי של קליפורניה, ב-CERN, במכון לפיזיקה תאורטית בסנטה ברברה, במעבדה הלאומית לוס אלמוס, באוניברסיטת דרהאם ובמכון מקס פלאנק לפיזיקה במינכן.[2]
מחקר
עבודתו של פרישמן התמקדה בחקר תורות כיול לא-אבליות, אשר במסגרת המודל הסטנדרטי מתארות את האינטראקציות החזקות, האלקטרומגנטיות והחלשות כפי שנצפו בטבע. היבט מסוים הוא זה של פיזור עמוק לא-אלסטי של אלקטרונים, מיואונים ונייטרינו מהדרונים. בהקשר זה, פיתח פרישמן את המבנה של מכפלות אופרטורים, ובפרט זרמים, במרחקים כמעט דמויי-אור. פיתוח זה הוא כלי סטנדרטי בחקר פיזור.
היבט נוסף שעסק בו הוא תיאור האנרגיה והתנע במונחים של מכפלות זרמים. עבודותיו הכלילו את בניית סוגאווארה (Sugawara construction) למקרה הלא-אבלי, שבו היה צורך להתחשב באפקטים של סדר נורמלי (normal ordering), ובכך השגנו את התלות בערך הקזימיר השני במקדמים. ביטויים אלו נמצאים כיום בשימוש בתורת שדות קונפורמית כמו גם בתורת המיתרים. כדי לקבל את הספקטרום ותכונות שונות אחרות של מצבים, יש לפתח שיטות של צימוד חזק. הדבר בוצע במודלים דו-ממדיים, כאשר סוגיות של כליאה ומיסוך בתורות כיול לא-אבליות טופלו אף הן. בפרט, מתיחות המיתר (string tension) חושבה במקרים שונים במודלים תאורטיים בשני ממדים. כמו כן, חישב את הפוטנציאל האפקטיבי לפיזור מזון-בריון, ולאחר מכן את אמפליטודות ההעברה וההחזרה.
עם תלמידיו לאורך השנים נמנים פרופ' שמעון ינקלביץ[6] ופרופ' קובי זוננשיין[7] מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' דורון גפנר[8] ממכון ויצמן ופרופ' עמיחי חנני מהאימפריאל קולג' בלונדון. יחד עם זוננשיין כתב ספר על תורת שדות לא-הפרעתית.[9][10]
פרסים והוקרה
- פרס קנדי (1965)[11]
- חבר האגודה האמריקאית לפיזיקה (1971)
- פרס לנדאו (1972)
- מחזיק הקתדרה לפיזיקה עיונית ע"ש עמוס דה שליט (1979)
חיים אישיים
היה נשוי ליהודית, התגורר ברחובות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של יצחק פרישמן (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ פרישמן יצחק, באתר חברה קדישא רחובות
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 YITZHAK FRISHMAN
- ↑ יצחק פרישמן, אלקטרודינמיקה קוונטית ללא מסה ערומה לאלקטרון, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, 1966
- ↑ העלאות במכון וייצמן, מעריב, 9 ביולי 1968
- ↑ לקראת ארגון מחדש של הפקולטה לפיזיקה, באתר אל מאת המכון, 1993
- ↑ תכונות ושימושים של מכפלות אופרטורים במרחקים קצרים וליד קונוס האור, 1974
- ↑ יעקב זוננשיין, Mass scales in particle physics and field theory, ספריות מכון ויצמן למדע, 1987
- ↑ דורון גפנר, Non perturbative phenomena in field theory, ספריות מכון ויצמן למדע, 1984
- ↑ Conformal field theory, Cambridge University Press, 2010-04-08, עמ' 17–38, מסת"ב 978-0-521-66265-9
- ↑ ספרים, באתר מסע הקסם המדעי, 1 בספטמבר 2011
- ↑ מענקי זכרון ע"ש קנדי חולקו ע"י מכון ויצמן, הבוקר, 9 ביוני 1965
יצחק פרישמן42408510Q102121619