יריד לייפציג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יריד לייפציג הוא יריד שמתקיים בלייפציג מאז ימי הביניים. בין שני מלחמות העולם היה מהירידים הגדולים בעולם[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, בתקופת המלחמה הקרה היווה היריד את אחד מהירידים המרכזיים של הקומקון. בשנים 19951996 הוקם עבור היריד מתחם חדש הנמצא כ-7 קילומטר צפונית למרכז לייפציג.

היסטוריה

לוגו היריד במאה ה-21

יריד לייפציג מוזכר לראשונה בכתובים במסמך משנת 1165. במהלך המאה ה-19 הוסב היריד מיריד סחורות ליריד דוגמאות. יריד הדוגמאות התקיים פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, למשך כשבוע[2]. התערוכה כללה מדורים שונים, בהם טכניקה שהציגה חידושים טכנולוגיים, בניין, ספרים, עיתונות ואמנות[3]. יריד לייפציג היה מרכז חשוב למסחר בפרוות[4][5]. בשנת 1927 בקרו ביריד כ-155,000 איש, בהם כ-60,000 יהודים[6].

היריד אירח גם דיונים בענייני מדיניות כלכלית ואירח את בכירי השלטון בגרמניה[7]. לאחר עליית הנאצים לשלטון, פתח את היריד יוזף גבלס[8][9].

בשנת 1933 נפגע היריד בעקבות החרם על גרמניה[10][11]. השלטון הנאצי פרסם את היריד והבטיח שיהודים יוכלו לבקר ביריד ללא חשש[12].

בשנת 1937 שינה השלטון הנאצי את שם העיר ל"לייפציג עיר היריד האימפריאלי". היריד התקיים גם בשנת 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה אך מחוץ לגרמניה תואר ככישלון, בהיעדר סחורות באיכות טובה ובגלל מיעוט עסקאות[5]. בסתיו 1940 הפציצה בריטניה את האזור במהלך היריד[13]. בשנת 1942 כבר בוטל היריד[14]. מבני היריד נוצלה לתעשיית נשק[15]. חלק מהמבנים נפגעו בהפגזות[16].

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, חידש שלטון הכיבוש הסובייטי את היריד בסוף 1945[17]. היריד היה תצוגה של העוצמה הכלכלית של הגוש המזרחי, והשתתפו בו גם ארצות המערב שבקשו לפתח את המסחר עם הגוש הסובייטי[18][19]. בשנת 1959 ביקר ניקיטה חרושצ'וב ביריד[20] ובשנת 1965 השתתף אלכסיי קוסיגין בפתיחת היריד[21]. היריד היווה נקודת מפגש חשובה בין מזרח למערב[22]

התפחות היריד
שנה מספר מבקרים[23] מספר מציגים שטח היריד
1897 10,000 1377
1907 16,000 3358
1917 34,000 2510
1927 155,000 9258 56,800 מ"ר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יריד לייפציג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יריד לייפציג, דואר היום, 9 באוגוסט 1928
  2. ^ היריד שבלייפציג, דואר היום, 3 במרץ 1929
  3. ^ מ. אונגרפלד, מכתבים מגרמניה, הצפירה, 30 במרץ 1927
  4. ^ מחיי היהודים בלייפציג, הצפירה, 29 במרץ 1928
  5. ^ 5.0 5.1 היריד בלייפציג הפך לפארסה, דבר, 9 באפריל 1940
  6. ^ יותר משליש המבקרים את יריד לייפציג היו יהודים, דואר היום, 16 ביוני 1927
  7. ^ פרשיות השעה בכלכלה העולמית, דבר, 10 באפריל 1936
  8. ^ חוק האזרחות החדש בגרמניה, דבר, 7 במרץ 1934
  9. ^ נאום גיבילס, הצופה, 6 במרץ 1939; המשך
  10. ^ יהודי אמריקה יחזקו את החרם על תוצרת גרמניה, דואר היום, 14 באוגוסט 1933
  11. ^ יריד לייפציג במורד, דואר היום, 8 בספטמבר 1933
  12. ^ לייפציג מזמינה שוב ליריד, דואר היום, 6 בפברואר 1934
  13. ^ כשלון גמור של יריד לייפציג, המשקיף, 15 בספטמבר 1940
  14. ^ משקיף מדיני, המשקיף, 16 בפברואר 1942
  15. ^ לייפציג וברלין הופצצו, המשקיף, 22 באוקטובר 1943
  16. ^ התקפה אדירה על לייפציג, דבר, 21 בפברואר 1944
  17. ^ אלכסנדר וורת, השלטון הסובייטי בגרמניה, משמר, 28 בספטמבר 1945
  18. ^ לא מוסקבה ולא מינכן, הצופה, 25 בנובמבר 1954
  19. ^ פיליפ בן, גן עדן בלייפציג, מעריב, 27 במרץ 1955
  20. ^ כרושצוב נותן הכשר לקרופ, מעריב, 8 במרץ 1959
  21. ^ קוסיגין בלייפציג, חרות, 28 בפברואר 1965
  22. ^ גדעון קוץ, בלייפציג העסקים כרגיל - למרות המשבר הבין־גושי והאיום בחרם מערבי, דבר, 10 במרץ 1980
  23. ^ היריד הגדול בלייפציג, דואר היום, 26 במרץ 1928
מראה של מתחם היריד בלילה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24310333יריד לייפציג