ישיבת הרב קוק ביפו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב אברהם יצחק הכהן קוק הקים ישיבה ביפו בשנת 1909. הישיבה נסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה. קודם להקמתה דובר על כך שהישיבה תיקרא "אוצר חיים"[1], אך ככל הנראה לא נעשה שימוש נרחב בשם זה לאחר שהוקמה.

ייסוד הישיבה

בשנת תרס"ז החל הראי"ה קוק בפעולות להקמת ישיבה ייחודית לבחורים כישרוניים מרחבי הארץ והעולם, שתכלול תוכני לימוד רבים ותגדל אנשים שישפיעו על המצב הרוחני והתרבותי בארץ־ישראל.

תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים בישיבה עוצבה על ידי הראי"ה קוק בשיתוף ר' שם טוב גפן, הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ד"ר נחמן שלזינגר, ד"ר יעקב שלום ענגיל, הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, הרב ד"ר משה זיידל ואנשים נוספים. תוכנית הלימודים כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה[2], אמונה ומחשבת ישראל[3], מדעים ושפות זרות[4]. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה', אשר שכן בסמוך לישיבה[5]. כל זאת בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים הנהוגים בישיבות – לימוד ש"ס ופוסקים בבקיאות ובעיון – בהכוונתו של הראי"ה, ועל פי דרכו המיוחדת.

פעילות הישיבה במהלך השנים

לאחר כשנתיים של פעולות הקמה, בשנת תרס"ט[6], נפתחה הישיבה, וכמה עשרות תלמידים למדו בה במשך השנים, עד לסגירתה בסביבות שנת תרע"ה, בשל מלחמת העולם הראשונה. ככל הנראה, ברוב שנות פעילותה שכנה הישיבה במתחם המוסד 'שערי תורה' בשכונת נווה־שלום. בין מגידי השיעורים בישיבה היו הראי"ה[7], ר' זלמן שך, ר' שם טוב גפן ועוד[8]. בין התלמידים המפורסמים שלמדו ב'אוצר חיים' ניתן למנות את הרבנים יצחק לוי, ישראל פורת ויהושע קניאל, הלל פרלמן ("מר שושני"), המשורר יוסף צבי רימון, ועוד.

לקריאה נוספת

  • ידידיה ונגרובר (עורך), רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, נזר דוד, תשע"ז, עמ' 27-33.
  • פנקסי הראי"ה ד, מכון הרצי"ה, תשע"ז, עמ' תסב-תצה.
  • פנקסי הראי"ה ג, מכון הרצי"ה, עמ' שא-שכג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם הישיבה נזכר באיגרת ששלח הראי"ה, התפרסמה במאמר "הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו ניגשים לייסד: איגרות חדשות של מרן הראי"ה קוק זצ"ל בעניין הקמת הישיבה ביפו", בתוך כתב העת "המעיין", גיליון 60, עמ' 370-380.
  2. ^ רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים', עמ' 121. בחלק מהמסמכים אף נזכרה הישיבה בתור "ישיבה לתורה ולחכמת האמת" (שם, עמ' 124).
  3. ^ ראה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמ' מב.
  4. ^ גפן, עמ' 132.
  5. ^ ראה אגרות הראי"ה א, איגרת קמו, עמ' קפז; אגרות הראי"ה ב, איגרת שעו; תשכג.
  6. ^ ראה אגרות הראי"ה א, איגרת רח, עמ' רסא.
  7. ^ גפן, עמ' 131.
  8. ^ גפן, עמ' 132.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0