ישראל קרידו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל קרידו
Israël Querido
צילום דיוקן מאת Vereenigde Fotobureaux N.V. (5 באוגוסט 1932).
צילום דיוקן מאת Vereenigde Fotobureaux N.V. (5 באוגוסט 1932).

יִשְׂרָאֵל קֵרִידוֹ (קְוֵרִידוֹ)הולנדית: Israël Querido; ‏1 באוקטובר 1872, אמסטרדם5 באוגוסט 1932, אמסטרדם) היה סופר ומשורר הולנדי יהודי, שלאחר תחילת המאה, היה, יחד עם הרמן היירמנס (אנ') (1864–1924), אחד מהדמויות הידועות ביותר של הנטורליזם ההולנדי.

נולד למשפחה יהודית ספרדית ממוצא פורטוגלי, עבד כשען, כצורף, בתעשיית היהלומים, ככנר וכעיתונאי. את הופעת הבכורה שלו כסופר הוא ערך ב-1893 עם אוסף שירים בשם "Verzen" ("פסוקים"), ולאחריו "Gedichten" ("שירים"; 1894), שנכתבו בהתרשמות של ביקור בפריז.

יצירת הפרוזה הראשונה של קרידו "Levensgang" ("אורח חיים"; 1901) הייתה נטורליסטית ביותר והתבססה על המודל של אמיל זולא. לאחר מכן פרסם את "Daarna volgde Menschenwee"‏ (1903). יצירתו הגדולה הראשונה הייתה מחזור ארבעת הכרכים של הרומנים "De Jordaan" ("הירדן"), המורכב מ: De Jordaan‏, (1912) ‏Van Nes en Zeedijk‏ (1914), Manus Peet‏ (1922) ו-Mooie Karel ‏(1925). הוא התרחק בהדרגה מהנטורליזם וכתב עוד מחזור גדול של רומנים היסטוריים, בעקבות הדוגמה של לואי קופרוס: "De oude waereld, het land van Zarathustra" ("העולם העתיק, ארץ זרתוסטרה"; 1918–1921). העבודה בת שלושה כרכים על המלך חשיארש הראשון והאימפריה הפרסית אוירה על ידי וילם אדריאן ואן קונינבורך (Willem Adriaan van Konijnenburg‏; 1868–1943). יצירותיו בנושאים תנ"כיים כוללים את המחזה "Saul en David" ("שאול ודוד"; 1914) ואת הרומן Simson ("שמשון", 1927). על רקע הספרדי של משפחתו כתב במחזה "Aron Laguna"‏ (1916) ובסדרת רומנים "Het volk Gods" ("עם האלוהים", 1931–1932).[1]

אחיו הבכור היה המו"ל עמנואל קרידו (אנ') (1871–1943), שייסד את ההוצאות "Em. Querido's Uitgeversmaatschappij NV" ב-1915 ו-"Em. Querido's Uitgeverij" ב-1933, שמילאו תפקיד חשוב בפרסום ספרות הגולים הגרמנים (אנ').

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל קרידו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הערך קֵרִידוֹ (קְוֵרִידוֹ), יִשְׂרָאֵל באנציקלופדיה העברית, כרך ל', עמוד 147
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0