כאכאים
הכאכאים, המכונים גם אהל-א-חק שפירושו אנשי הצדק[1][2], הוא כינויים של מיעוט עיראקי בן דת היארסאניה. הכאכאים רשומים בעיראק בתור מוסלמים, על אף שחלקם תופסים את הגדרה זו כלא מדויקת[1].
דמוגרפיה
הכאכאים מזוהים עם אתניות כורדית. מרבית הכאכאים דוברים כורדית בלהג ייחודי המכונה מאצ'ו, ומקצתם דובריי ערבית. מקור שמם הגיע ממנהגם לכנות את נכבדיהם בתואר הכורדי, כאכ, שפירושו אח. נכון לשנת 2020 אוסרים שלטונות עיראק על לימודים בניב הכורדי של הכאכאים, והדבר מעורר מחאה בקרבם[1][2].
בעברם מנו הכאכאים מיליוני תושבים באזור עיראק. נכון לקיץ 2020 הכאכאים מונים בסביבות 200,000 איש[1][3].
הכאכאים מתגוררים בהתיישבות כפרית בדרך כלל, על התפר בין מרכז עיראק לצפון-מזרחה. רובם מתגוררים בדרום מזרח מחוז כירכוכ, וחלקם שוכנים במחוזות דיאלא, ארביל וסולימאניה. העיירה המרכזית שלהם היא דקוק[1][3][2].
דת היארסאניה אינה מוכרת על ידי הרשויות העיראקיות והכאכאים רשומים במדינה בתור מוסלמים. עם זאת, מאז שנת 2015 הממשלה האזורית של כורדיסטן מכירה בהם כמיעוט נבדל, ולכאכאים שמור מושב במועצה של פרובינציית חלבג'ה (אנ')[2].
הכאכאים כמיעוט בעיראק
בתקופה הטרום מודרנית ושלטון המלוכה
דתם של הכאכאים, היארסאניה, נוסדה במאה ה-14 במערב איראן, וסביבה התבדלו הכאכאים. הפרקטיקות והאמונות המזוהות עם הדת הובילו לאורך ההיסטוריה לרדיפתם של מאמיניה. כתוצאה מכך, פרקטיקות הדת נשמרות בסודיות על ידי מאמיניה[1][4].
תחת שלטון העות'מאנים ובימי המלוכה בעיראק מילאו נכבדי הכאכאים תפקידים בעלי השפעה בעיראק, והיו ביניהם בעלי קרקעות עשירים במחוז כירכוכ[4].
תחת שלטון הבעת'
בתקופת שלטונה של מפלגת הבעת' בעיראק, התלקחו סכסוכים אלימים בין השלטון לבין המיעוטים הכורדים במדינה. חלק מהכאכאים צידדו בכורדים, בעוד שאחרים נותרו נייטרלים או אף תמכו בממשלה. כתוצאה ממדיניות הערביזציה של המשטר, כאכאים רבים נושלו מאדמותיהם, וחלקם נדדו מכירכוכ למחוזות אחרים. מאות כאכאים איבדו את אזרחותם העיראקית בתקופה זו והוגלו לאיראן. באותה התקופה הרס הממשל חלק מכפרי הכאכאים סמוך לגבול האיראני, למען יצירת "אזור ביטחון" בין המדינות[4].
המאה ה-21
בעשורים האחרונים נרדפים הכאכאים על ידי קבוצות קיצוניות באזורן, דוגמת אל קאעידה והמדינה האיסלאמית, שרואות בהם כופרים. הכאכאים סובלים בתקופה זו מדעות קדומות, אפליה, וקריאות הסתה המתירות את דמם[3].
בשנת 2014 עם עליית כוחה של המדינה האיסלאמית, הם יצאו נגד מיעוטים דתיים, ובהם הכאכאים. באזורים שנכבשו על ידי המדינה האיסלאמית נאלצו כאכאים רבים להימלט לאזורים אחרים, ולאלו שנותרו תחת שליטתם הודיעו מנהיגי המדינה האיסלאמית שהם יהרגו אם לא יתאסלמו. לאחר שכוחות המדינה האיסלאמית השמידה מקדש כאכאי, הקימו הכאכאים יחידה מזוינת מטעמם, שלחמה במדינה האיסלאמית לצד כוחות כורדים אחרים[2].
בשנת 2020 ביצעו לוחמי המדינה האיסלאמית מספר מתקפות על ישוביהם, והרגו כ-300 כאכאים. הכאכאים קראו לסיוע מהצבא העיראקי, שבעצמם מחזיקים בדעות קדומות נגדם, ובוששו לסייע[1][3].
בעקבות המתקפות נגדם מאז עליית המדינה האיסלאמית, חלק מהכאכאים החלו להסתיר סממנים דתיים מחשש לשלומם. פעילים כאכאים רואים בלחצים האלימים להתאסלמות המופעלים עליהם מהמדינה האיסלאמית מחד, אך גם מהרשויות העיראקיות מאידך, כניסיון להעלים את דתם. נסיבות אלו גרמו להם להיפתח באופן חריג לתקשורת המערבית ולשתף במעט מאורח חייהם, שבאופן מסורתי נשמר בסוד[1][3][2].
תרבות
ערך מורחב – יארסאניה
הכאכאים, כמו יתר בני דת היארסאניה, שומרים על מנהגים רבים שלהם בסוד, אולם עם זאת מזוהים עם מספר סממנים תרבותיים, בהם שפמים מפותלים[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אחרי היזידים - דאעש מחסל עם נוסף, באתר מאקו, 3 באוגוסט 2020
- הכאכאים, באתר לזכויות מיעוטים (אנגלית)
הערות שוליים
