כבידה עצמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כבידה עצמית הוא הכוח הכבידתי המופעל על גוף, שמונע ממנו להתפרק ושומר עליו כגוף שלם.

בכל גוף בטבע הנמצא בשיווי משקל יציב קיים איזון בין הכוחות שפועלים עליו, כלומר קיים סכום הכוחות עליו הוא אפס.

סוג אחד של כוחות הוא כוחות המשיכה בין החלקיקים שמרכיבים את הגוף, כוחות אלו נקראים כוחות משיכה עצמית.

הסכום של כוחות המשיכה העצמית יוצר לחץ פנימה (אל מרכז הגוף), שמנסה לגרום לגוף לקרוס לתוך עצמו.

בגופים קטנים כוחות המשיכה העצמית אינם משפיעים על צורת הגוף מכיוון שהם זניחים יחסית לכוחות האחרים הפועלים בין האטומים והמולקולות בחומר.

השפעות

כבידה עצמית יכולה להפוך גוף לספירה בתלות בסוג החומר ממנו עשוי הגוף. האפשרויות לשינוי צורה מתקיימות בגופים העשויים מחומרים שכוח כבידה חלש נדרש כדי לדחוף אותם לצורה כדורית. בגופים העשויים מחומרים צפופים שהופכים לבעלי צורה כדורית ברדיוס קטן יותר, בדרך כלל השינוי בצורת הגוף לספירה נוצר בגופים העשויים מחומרים צפופים.

קריסה כבידתית

מצב של שיווי משקל.

קריסה כבידתית היא תהליך בו גרם שמיים בעל מסה גדולה מתכווץ, תחת השפעת הכבידה של עצמו.

בכל גוף יציב, כוחות הכבידה מאוזנים על ידי הלחץ הפנימי של הגוף. הלחץ הפועל בכיוון המנוגד לכבידה, שפועלת לכיוון מרכז המסה של הגוף.

כך נוצר מצב של שיווי משקל, שבו הכוחות השואפים לכווץ את הגוף שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונים לכוחות הפנימיים.

כאשר כוחות הכבידה הפועלים אל תוך מרכז הגוף גדולים מסך הכוחות הפנימיים הפועלים החוצה מהגוף, הגוף אינו בשיווי משקל והוא ילך ויתכווץ עד להשגת שיווי משקל.

מכיוון שכוח הכבידה הוא הכוח החלש מבין כוחות היסוד, קריסה כבידתית יכולה להתרחש אך ורק בגופים מאד מסיבים.

חור שחור

בשלביו האחרונים של כוכב מסיבי, קריסה כבידדית יכולה להפוך את הכוכב לחור שחור.

מקורות מידע

ראו גם

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0