כביש עכו-צפת
כביש עכו-צפת היה כביש ראשי בגליל שחיבר את עכו וצפת. תוואי הכביש בחלקו המערבי עבר בערך על תוואי כביש 85 עד צומת חנניה. מצומת חנניה עבר כביש עכו-צפת על תוואי כביש 866 עד למירון וממירון לצפת עבר הכביש על תוואי כביש 89.
תולדות הכביש
הכביש נסלל בשנים 1927–1928 על ידי אסירים[1], על תוואי הדרך ששימש עוד במאה ה-19 למעבר מעכו לצפת[2].
במרץ 1938 נרצחו שישה יהודים שנסעו במונית בכביש סמוך לכפרים ראמה וסאג'ור.
על פי תוכנית החלוקה יועד חלקו המרכזי של הכביש לעבור בשטח המדינה הערבית, כאשר אזור עכו ומרכז הגליל יועדו למדינה הערבית, בעוד אזור צפת יועד למדינה היהודית. במהלך מלחמת העצמאות פסקה התנועה היהודית בכביש, שעבר באזור ערבי צפוף, והכביש חובל ליד מירון ובמקומות נוספים בידי ההגנה והפלמ"ח, בין השאר כדי למנוע הגעת תגבורת אויב לצפת[3]. שטחו המרכזי של הכביש נכבש במהלך מבצע חירם בסתיו 1948, והכביש נפתח מחדש לתנועה אזרחית בראשית 1949[4].
בתרבות
הכביש מוזכר בשירו המפורסם של אהוד בנאי "עיר מקלט" בתור הכביש המתפתל בין עכו לצפת.
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, הכביש החדש עכו-צפת, הארץ, 9 בינואר 1928
- ^ הדרך מעכו לצפת, המליץ, 11 בפברואר 1896
הדרך מעכו לצפת, המליץ, 14 בפברואר 1896 - ^ פוצץ גשר ושותקה התחבורה הערבית בכביש עכו-צפת, דבר, 21 במרץ 1948
פלמ"ח - הגדוד השלישי - גדוד "הגליל" (חטיבת יפתח) - ^ כביש צפת-עכו פתוח לתנועה אזרחית, חרות, 3 בינואר 1949
