אהוד בנאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהוד בנאי
אהוד בנאי בהופעה
אהוד בנאי בהופעה
לידה 31 במרץ 1953 (גיל: 68)
ירושלים
מוקד פעילות ישראלישראל ירושלים, ישראל
סוגה רוק, זמר עברי, פולק
כלי נגינה גיטרה, מפוחית, סיטאר
חברת תקליטים CBS, NMC
האתר של אהוד בנאי
הרכב ג'יש
אהוד בנאי, 1997

אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953, ט"ו בניסן ה'תשי"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, בן למשפחת בנאי.

ביוגרפיה

בנאי נולד בירושלים לשחקן יעקב בנאי, ממשפחת בנאי, שרבים מאנשיה זכו לפרסום כשחקנים, זמרים ויוצרים בתחום האמנות והבידור. בשנת 1962 שיחק כילד בדואי בסרט. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל, במסגרתו שהה בשל"ת בקיבוץ ניר אליהו, תקופה שהשפיעה עליו רבות. במהלכה איבד את חברו הטוב מגרעין הנח"ל בני ברק. תקופה זו מאוזכרת בספריו ובשיריו של בנאי.

במשך שנים רבות ניסה להיכנס למודעות המוזיקלית בישראל, אך ללא הצלחה. הוא ניסה לעניין מפיקים שונים בשיריו, וקיבל מכולם תשובות שליליות. אף ניסה להתקבל ללהקה ונדחה. בנאי הוציא על חשבונו סינגל בשם "א יידישע רסטהמן" (שני עשורים לאחר מכן נכלל השיר באלבומו "טיפ טיפה"). השיר כמעט ולא שודר ברדיו אך משך את תשומת לבו של זוהר ארגוב, שרצה לשתף עם בנאי פעולה. התמכרותו של ארגוב לסמים מנעה את שיתוף הפעולה ביניהם. הסרט התיעודי "חייב לזוז", מתאר תקופה זו בחייו של בנאי ואת פריצת הדרך הראשונה שלו, בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.

בנאי שיתף פעולה במופעים ובהופעות עם אמנים רבים.

פרס אקו"ם על מפעל חיים

בשנת 2018, קיבל "פרס מפעל חיים ליוצר" על שמו של אהוד מנור. מדברי השופטים בוועדת הפרס: "היכולת המופלאה לספר סיפור בשיר, ולמלא אותו בצבעים וגוונים מכל קשת המוזיקה בישראל הופכת את אהוד בנאי לאחד החשובים והמרתקים מבין היוצרים הישראלים[1]".

מאפיינים

במוזיקה של בנאי, ניכרות השפעות של רוק ובלוז משנות השישים וגם השפעות עתיקות יותר ממוזיקה הודית וערבית. לדבריו זו גם המוזיקה שהוא עצמו שומע. במילים של השירים אותן הוא כותב ובספר אותו כתב ניכרת התבוננות בזולת, הוא פחות מכונס בעצמו פחות שר על האהבה והפרידה שלו ויותר על תופעות שנתקל בהן, תהליכים חברתיים, על המדינה ועל עברה ועל עצב וגעגוע. ברבים משיריו נוהג להדגיש את הקשר שלו לנושאים יהודיים.

בהופעות מופיע כמעט תמיד צמוד לגיטרה חשמלית, הוא מנגן גם על מפוחית לעיתים ועל גיטרה אקוסטית. הוא מוקיר את קטעי הסולו-גיטרה בהופעות, ואף התבטא בבדיחות בראיון שאצלו כל השירה וההפקה הם רק תירוץ כדי לעשות את הסולו-גיטרה[2].

חייו האישיים

בנאי בילה את נעוריו בגבעתיים בסביבתו של "קן בורוכוב" של הנוער העובד והלומד וספג את האווירה הסוציאליסטית והיונית שהייתה נחלת החברים. הוא שירת במסגרת גרעין הנח"ל "שונית" בקיבוץ ניר אליהו עם רבים מחבריו לתיכון, אך נתפס כסהרורי ופציפיסט על ידי מדריכיו בקיבוץ, דווקא בתקופת מלחמת יום כיפור, שבמהלכה אף איבד את חברו לגרעין בני ברק - דבר שזעזע אותו מאוד. בנאי הושפע מאד מהלך הרוח הביטניקי ששרר בקרב המתנדבים בקיבוץ. בספרו ובשיריו ישנם אזכורים לתקופה זו. לאחר שחרורו ניסה מזלו בלימודי מוזיקה בלונדון, וגר תקופה גם באמסטרדם, אך בשני המקומות מצא עצמו מנגן בעיקר ברכבת התחתית. בנאי היה במהלך רוב הקריירה המוזיקלית שלו שומר מסורת, ובתחילת שנות האלפיים חזר בתשובה[3].

בנאי נשוי לאודליה, ולהם שלוש בנות. הוא מתפקד כגבאי בבית הכנסת האשכנזי "אוהל יוסף" בשכונת קריית בורכוב ברמת גן.

דיסקוגרפיה

אלבומים

הופעות

אוספים

ספרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מאיה אשרי, חנן יובל ואהוד בנאי יקבלו פרס אקו"ם על מפעל חיים, באתר הארץ, 25 באפריל 2018
  2. כך בראיון ליואב קוטנר בתוכנית פסקול ישראלי בטלוויזיה החינוכית
  3. "הרב אמר שאשתי לא אשמה ש'השתגעתי'" - באתר הידברות
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0