כופר היישוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל "כופר היישוב":
”כֹפֶר הישוב –
מגן לכפר ולסְפָר!”
הכרוז מטעם הוועד הלאומי שהתפרסם בעיתון "דבר" ("אֹמֶר") ב-25 ביולי 1938

"כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.

את רעיון המגבית יזם הוועד הלאומי ביום 24 ביולי 1938.[1] המגבית הוקמה בשל הצורך במימון ההוצאות הכבדות שהיו להנהגת היישוב וארגון ההגנה בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט. הקרן פעלה על ידי הטלת מסים על היהודים ביישוב היהודי בארץ ישראל ואיסוף תרומות. הכספים שנאספו שימשו לצרכים ביטחוניים, כגון גיוס מתנדבים לשורות ההגנה, הכשרת לוחמים, הקמת גדרות וביצורים ליישובים, סלילת צירי ביטחון וכיוצא בזה. המס העקיף הוטל על נסיעות בתחבורה ציבורית, סיגריות, כניסה לבתי תענוגים וכדומה. דרך נוספת למימון הקרן הייתה הטבעת מטבע פח בערך של חצי מיל. המטבע שימש את היישוב כהילך חוקי על אף שלא היה כזה.

בשנה 1940 הוטל "מס חירום", ובשנת 1942 הוטלה "מגבית ההתגייסות", שפעלו כמיסים ישירים. בשאר השנים פעלה המגבית באמצעות הטלת המיסים העקיפים. אישור לתשלום המס העקיף הגיע בדמות בולים. אנשי מחנות יריבים למחנה הנהגת היישוב נמנעו מתרומה לכופר היישוב או תרמו חלקית; דוגמת הרוויזיוניסטים שנהגו לתמוך בקרן תל חי, ואנשי העדה החרדית שהתנגדו למגבית.

כופר היישוב בוטל עם הקמת המדינה.

שמה של כיכר העצמאות ברמת גן, במפגש הרחובות קריניצי וביאליק, היה בעבר 'כיכר כופר היישוב'. וזאת מפני שמשרדה הראשי של מנהלת המגבית שכן באחד מבתי הכיכר, ועל הבית הוצב שלט כחול גדול עם הכיתוב "כופר היישוב". רבים מתושבי הסביבה משתמשים בשם זה עד היום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כופר היישוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0