כינורות של תקווה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. אוסף כינורות של תקווה הוא אוסף כלי מיתר הקשורים לשואה בתל אביב-יפו. כמה מהכלים היו שייכים ליהודים שנרצחו בשואה. הכלים משמשים לחינוך ולהנצחת חייהם של אסירים במחנות ריכוז באמצעות קונצרטים, תערוכות ופרויקטים אחרים. האוסף נמצא בבעלות אמנון ואבשלום וינשטיין, אב ובנו, שניהם בוני כינורות.
קונצרטים ותערוכות
משפחתו של אמנון ויינשטיין נשארה באירופה ונספתה בשואה. קשר זה הביא את אמנון לאיתור כינורות של יהודים שלקחו אתם את כלי הנגינה למחנות הריכוז הנאציים. כינורות אלה, רובם כלים פשוטים ששימשו לנגינה בשמחות, סומנו במגן דוד על גב הכינור, ואמנון ויינשטיין הציב לעצמו כמשימה את תיקון הכינורות האלה והבאתם לנגינה בקונצרט סימפוני, שיסגור את חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל. הקונצרט, שכונה בשם "כינורות של תקווה", התקיים ב-24 בספטמבר 2008, וניגנו בו הסולן שלמה מינץ עם תזמורת סימפונט רעננה ותזמורת איסטנבול הטורקית.[1]
בעשור הראשון של שנות ה-2000 החל וויינשטיין להשתמש בכלי האוסף "כינורות של תקווה" ליזום קונצרטים בשילוב אירועים חינוכיים המלמדים על השואה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כינורות של תקווה- מוזיקה ושואה
הערות שוליים
- ^ בעיקר מוזיקה, באתר web.archive.org, 19 בספטמבר 2009
