כלל השלושה
כלל השלושה (באנגלית: Rule of three) הוא מודל בעסקים וכלכלה אשר גובש על ידי ג'גדיש שֵת' (Jagdish Sheth) ורג'נדרה סיסודיה (Rajendra Sisodia). כלל השלושה הנו למעשה מודל לתיאור שוק בוגר. המודל טוען כי עם התבגרות השוק והתייצבותו על ידי כוחות השוק הטבעיים – כאשר לא מתרחשים אירועים חריגים – יובילו את השוק למבנה של "איזון כוחות", שבו ישנם שלושה מתחרים מובילים, אשר מחזיקים ביחד ביותר מ-70% נתח שוק, ומציעים מגוון רחב של מוצרים ושירותים לכל פלחי השוק (Full-line Generalists). שלושת המובילים מכונים בסדר יורד: מוביל, עוקב, נגרר.
ליד המובילים יש "שחקני גומחה", שכל אחד מחזיק בנתח שוק של 1% עד 5%, ואשר מתמחים בקבוצת מוצרים מצומצמת או בפלח שוק מוגדר (Specialists niche players). מתחרים, אשר נמצאים בין המובילים לבין שחקני הגומחה, שכל אחד מהם מחזיק בנתח שוק של 5% עד 10%, הם "שחקני ביניים", אשר נמצאים בסכנה של נפילה ל"שלולית" (ditch). המודל אף מציג את היחס בין נתח השוק של השחקנים לבין התשואה לנכסים (רווחיות לאורך זמן).
ביקורת
כלל השלושה מהווה כלל אצבע אשר מתאים לשוק במאפיינים אוליגופוליים (תחרות בין מעטים - לדוגמה שוק החלב בישראל), אולם בשווקים קלאסיים של תחרות משוכללת מרובת מתחרים ובעיקר בשוק של עסקים קטנים וזעירים (כגון אינסטלטורים, שיפוצניקים, קוסמטיקאית, וכדומה) - תחולת יישומו של המודל פחותה.
כלל השלושה בישראל
בישראל, בשל זערוריותו היחסית של השוק, הנטייה לקיומו של מונופול טבעי או קרטל טבעי במקום כלל השלושה עולה.
קישורים חיצוניים
