כסיסת ציפורניים
 |
כסיסת ציפורניים (השם הקליני הוא אוניכופגיה כרונית chronic onychophagia), היא נשיכה, לעיסה וכרסום עצמי של ציפורני הידיים או הרגליים בזמן מצבים של עצבנות, מתח נפשי, רעב או שעמום. היא נחשבת לצורה השכיחה ביותר של הטלה עצמית של מום גופני על פי פרויד והיא תסמין של קיבעון אוראלי. כסיסת הציפורניים יכולה להתבצע באופן מודע או בלתי מודע לחלוטין, והיא לרוב מלווה גם בנשיכה ולעיסה של קפלי העור שמסביב לציפורניים. ישנן מספר סיבות להתפתחות של כסיסת ציפורניים:
- גנטית
- חיקוי של אדם קרוב בתקופת הילדות
- כתוצאה ממתח, לחץ נפשי או רגשי.
בניגוד לדעה הרווחת, אצל רוב הכוססים הכרוניים הסיבה לכסיסה היא אחת משתי הסיבות הראשונות שפורטו לעיל ולא כתוצאה ממתח או לחץ. גם אם קיים לכסיסה מקור רגשי ניתן להיגמל מכסיסת ציפורניים גם מבלי לטפל בפן הנפשי, כסיסת ציפורניים אינה דבר הכרחי אצל כל אדם לחוץ או פגוע רגשית. לראיה יש מיליוני אנשים לחוצים שאינם כוססים את ציפורניהם, ניתן להישאר אדם לחוץ אך להיגמל לחלוטין מכסיסת ציפורניים. כוססי ציפורניים לעיתים נתפסים בציבור כאנשים לחוצים, אשר לא מתפקדים היטב תחת לחץ, היפראקטיביים, חסרי שקט פנימי ומוזנחים לכן כוססי ציפורניים נוטים להסתיר את כפות ידיהם מתוך בושה. ראש ממשלת בריטניה לשעבר - גורדון בראון הנו כוסס ידוע שספג ביקורת ציבורית קשה מאד על כך שהוא כוסס ציפורניים.
התופעה נפוצה יותר בקרב זכרים צעירים. שכיחות התופעה בקרב קבוצות הגיל השונות:[דרוש מקור]
- 28-33% בקרב ילדים בני 7-10
- 44% בקרב מתבגרים
- 19%-29% בקרב בגירים
- 5% בקרב קשישים
אך עם כל זאת כסיסת ציפורניים אינה רע הכרחי ובשנים האחרונות מטפלים בה באחוזי הצלחה גבוהים מאוד.
השלכות
הנזקים הנגרמים מכסיסת ציפורניים מאופיינים בפגיעה בלוחית הציפורן, במצע עליו היא מונחת ובעור שמסביבה.
הפגיעה בציפורן גורמת לצמיחתה באופן מוגבר, לוחית הציפורן הופכת דקה, חלשה ועדינה. קפלי העור שמסביב לציפורן נחלשים. חוסנם בפני מזהמים נפגע משמעותית.
מבנה הציפורן עובר תהליך התעוותות, כמו כן גם המצע עליו היא מונחת וקפלי העור שמסביבה. לעיתים עיוותים אלה ילוו את הכוסס לצמיתות, גם לאחר שהכסיסה הופסקה.
כסיסה ממושכת ופגיעה קשה בסביבת הציפורן חושפים את הגוף כולו לחדירת מזהמים.
הנזקים לציפורניים וסביבתה נובעים ממספר סיבות:
- פגיעה מתמשכת באזורים אלה שמאופיינת כגירוי יתר ולכן גם מופיעה תגובת נגד מצד הגוף.
- סביבת הפה לחה. הרוק ברובו המוחלט מורכב ממים, וכשהוא מופרש בתהליך הכסיסה גורם לקורוזיביות של האזור הנלעס.
- הרוק הוא בסיסי. ערך ה-pH שלו נע בטווח 6.6-7.2[1], לעומת אזור הציפורניים והעור שנוטים להיות יותר חומציים.
- סביבת הפה עשירה בחיידקים. כסיסת ציפורניים חושפת את האזור לאותם חיידקים אשר עלולים לגרום להתפתחות זיהומים ויבלות.
גמילה מכסיסת ציפורניים
קיימות מספר שיטות טיפול חלקן יעילות יותר וחלקן פחות
- כימיקל מריר
- הטיפול הנפוץ והזול ביותר כרוך במריחת לק ציפורניים המכיל כימיקל מריר (בדרך כלל bitrex) המעורר דחייה בעת המגע עם הפה[דרוש מקור]. ברוב מוחלט של המקרים שיטה זו לא פותרת את הבעיה. כוסס כרוני מונע מדחף פנימי שלא נשלט על ידו, רוב מוחלט של הכוססים הכרוניים יתרגלו לטעם המר מהר מאד והוא לא יהווה עבורם גורם מרתיע. שיטה זו מועילה בדרך כלל רק לאנשים שאינם כוססים כרוניים.
- פסיכותרפיה
- סדרת מפגשים עם פסיכולוג/ית קליני/ת שמטרתה להבין ולטפל במקור הרגשי או הנפשי אם קיים כזה, מתוך תקווה שאם ימצא מקור רגשי זה יוכל לסייע בהפסקת התופעה, אחוזי ההצלחה בפתרון הבעיה בעזרת פסיכותרפיה אינם גבוהים ולרוב מדובר בטיפול מאד יקר.
- בניית ציפורניים
- הוספת שכבות חומר המבוסס אקריל להגנה והארכת הציפורן. בניית ציפורניים, ובמיוחד למצבי כסיסה, צריכה להיעשות על ידי מקצועית מוסמכת. כיוון שזהו התקן לא טבעי עבורן וגורם להגברת אי הנוחות, כוססות כרוניות בדרך כלל נושכות ופוגמות גם בציפורניים המלאכותיות, כך שלעיתים קרובות הנזק רב על התועלת.
- מריחת לק על הציפורן
- מריחת לק רגיל או לק על בסיס ג'ל יכולים להועיל במצבי כסיסה, אך עליהם להיעשות על ידי מקצועית מוסמכת כדי למנוע נזקים לציפורניים שממילא עדינות ורגישות. כמו בבניית ציפורניים, גם בפעולה זו כוססות עלולות לנשוך, לפגום ולקרוע את הציפוי מציפורניהן ובכך לגרום לנזק רב לציפורן ולרקמות הסובבות אותה.
- התקן מונע
התקן ששמים בפיו של המטופל המונע ממנו לכסוס את ציפורניו. השיטה הומצאה בארצות הברית בשנת 2006[דרוש מקור]. מטרת ההתקן היא כפולה:
- למנוע נזק נוסף ובכך לסייע לשיקום הציפורניים
- לגרום לדיכוי של הדחף לכסוס וכך לאחר מספר שבועות, הדחף מדוכא לתמיד ואין צורך יותר בהתקן.
קישורים חיצוניים
- גאיה קורן, מה מגלות הציפורניים על הבריאות שלך?, באתר ynet, 4 ביולי 2005
הערות שוליים
- ^ Salivary pH: A diagnostic biomarker, J Indian Soc Periodontol, 2013 Jul-Aug
