כף קומורין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטת ויווקנדה ופסל תירוּבַלוּבַר בכף קומורין

כף קוֹמוֹרין הוא הנקודה הדרומית ביותר בתת-היבשת ההודית גופא (כלומר למעט סרי לנקה) בקו הרוחב '4 8° צפון ובקו אורך '35 77° מזרח. הכף הוא לשון יבשה סלעית במדינת טאמיל נאדו בהודו, המהווה המשך של רכס הרי גהאט המערביים. בנקודה זו נפגשים שלושה גופי מים: הים הערבי ממערב, מפרץ בנגל ממזרח והאוקיינוס ההודי מדרום.[1] הכף מפריד גם בין שני אזורים חשובים בהיסטוריה של הודו: חוף מלבר ממערב וחוף קורומנדל ממזרח.

בכף קומורין שוכנת העיירה קניאקומרי בת 20,000 התושבים, שהיא אתר חשוב לעלייה לרגל בהודו. השם קומורין הוא שיבוש שמה של דמות מהמיתולוגיה ההודית שהמקדש "בהגוותי אמן" (Bhagavathy Amman), שבו נוהגים לסגוד לה, שוכן בכף.

המקום משמש כאתר עליה לרגל, ויש בו גם אתר זיכרון למהאטמה גנדי ופסל ענק בן 41 מטר של תירוּבַלוּבַר - פילוסוף, סופר ומשורר טאמילי שמשערים כי חי בין המאה הראשונה לפנה"ס למאה השמינית לספירה וחיבורו הידוע ביותר דן באתיקה.

אף שכף קומרין הוא הנקודה הדרומית ביותר בתת-היבשת ההודית גופא, הוא איננו הנקודה הדרומית ביותר בהודו. איי ניקובר שוכנים דרומה ממנו.


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כף קומורין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אם כי על פי ההגדרה שני הראשונים הם חלק מהאוקיינוס ההודי