כתב קרולינגי
כתב קרולינגי או המינוסקול הקרולינגי הוא גופן כתב יד שפותח והופץ במהלך המאה השמינית ככתב תקני לכתיבה והעתקה של ספרי קודש נוצריים וספרי חוקים ותקנות, באופן שיהיו קריאים על ידי מלומדים בכל רחבי אירופה. זאת בניגוד למצב ששרר קודם לכן, כאשר לכל אזור היה כתב יד שונה, לעיתים בלתי-קריא על ידי אלו שלא התחנכו באותו מקום. פיתוח הכתב מיוחס לקיסר קרל הגדול, במסגרת הרנסאנס הקרולינגי והוא מבוסס על כתבי יד מאירלנד וצרפת. הכתב שימש ככתב תקני באימפריה הרומית ה"קדושה" בין 800 ל-1200 לערך. כיוון שספרים עתיקים הועתקו בכתב זה סברו ראשוני הרנסאנס באיטליה שזה היה הכתב המקורי של האימפריה הרומית ולפיכך ייחסו לו כבוד רב.
מקור הכתב
לפי איינהרד, הביוגרף של קרל הגדול, הוא זימן לבירתו באאכן את אלקואין - ראש המנזר של יורק, אנגליה - במטרה ליצור תקן לכתיבה מסוגננת. אלקווין ביצע רוויזיה גדולה בכל סגנונות הכתיבה והטקסטים ובסופה, בין 782 ל-796, פיתח יד (hand - ביטוי שמשמעותו סגנון קליגרפי) חדשה וקרא לה על שם פטרונו. עם זאת, ניסיונות לבצע האחדה בין כתבי יד מרובינגים, גרמאנים ואחרים, קדמו למהלך זה.
הדוגמה המוקדמת ביותר לשימוש נרחב בכתב הקרולינגי מצויה בספר הבשורות הכרוך מסוף המאה ה-8 הנקרא "האוונגליון של עדה" (Ada, משום שהוא מוקדש לאחותו של קרל, עדה מטריר).
בעוד שכתבים בלטינית החלו להכתב מאז בכתב הקרולינגי בכל רחבי האימפריה הפרנקית, הרי שכתבים בשפות אחרות המשיכו להכתב בכתבי יד מקומיים (כגון באלפבית גותי, אנגלו-סקסוני או סלאבי). עם זאת, במהלך מאות השנים הבאות עברו יותר ויותר שפות מקומיות לכתיבה ב"אות לטינית" כלומר באותיות הכתב הקרולינגי.
מאפיינים
המאפיין העיקרי של הכתב הוא בהירות וקריאות. האותיות שוות בגודלן וכוללות מבנים המבוססים על קשתות-מעגל וקווים ישרים ואלכסוניים בזווית של 45 מעלות. בכתב זה הוסדר השימוש באות גדולה והונהגו רווחים בגודל קבוע בין המילים. הכתב כלל מעט ליגטורות (צירופי אותיות ליחידה גרפית), עם יוצאים מן הכלל בולטים - הסימן & כקיצור ל-et והליגטורה הנפוצה æ. באופן כללי, צורת האותיות מזכירה מאד את צורת האות המודרנית, כולל נטייה לויתור על S ארוכה לטובת S רגילה ושימוש ב-V מחודדת במקום באות דמוית U. עם זאת, כמה אותיות נראות שונות מהאות המודרנית. הכתב כולל "e פתוחה" לציון "אפסילון לטיני", Rr בצורה המזכירה לעיתים את כתיב המספר 2 Ꝛꝛ, ו-y המזכירה את האות גמא.
הכתב הציג לראשונה את סימן השאלה בצורתו המוכרת (?) ואת האות W.
קישורים חיצוניים
- הסברים על האותיות
- Carolingian minuscule at Dr. Dianne Tillotson’s website devoted to medieval writing
- מדריך לכתיבה בכתב קרולינגי
