כתותי מיכתת שיעוריה
כתותי מיכתת שיעוריה (כתות וחתוך שיעורו) הוא כלל הלכתי שמשמעותו שכל חפץ האסור בהנאה שחייב שריפה או קבורה - אי אפשר לקיים בו מצווה כאשר מתנאיה הוא שיהיה בחפץ גודל מסוים (שיעור), מאחר שהחפץ נחשב כבר כעת כאילו הוא נשרף ונקבר, ולכן הוא כאילו כתות וחתוך לחתיכות קטנות, ונמצא שאין בו את השיעור הדרוש.
מקור
מקור דין זה הוא מדברי המשנה במסכת סוכה[1], הכותבת שאין יוצאים ידי חובה בלולב ואתרוג של עיר הנדחת, ובגמרא ביארו שמפני ש”כתותי מיכתת שיעוריה” - יוצא שאין הלולב והאתרוג שיעור מספק כדי לצאת ידי חובה במצווה זו.
דיונים נגזרים
בנוגע להדלקת נר חנוכה משמן של איסורי הנאה ישנה מחלוקת:
לדעת הפרי מגדים[2] אי אפשר לצאת ידי חובה בשמן של איסורי הנאה מאחר שישנו חיוב בנר חנוכה לתת בו שמן בשיעור שיכל לדלוק לכל הפחות כ'חצי שעה', ושמן זה של איסור הנאה - 'מיכתת שיעוריה', ולכן לא כשר.
הערוך השולחן[3] כתב שאין לאסור מטעם זה, מאחר שכתבו בתוספות[4] בהגדרת 'כתותי מיכתת' שיש להתייחס לחפץ כאילו הוא חתוך לחתיכות ואינו שלם, אך לא כאילו הוא אינו, ולכן רק במצווה שיש חיוב לחפץ שלם ישנו חסרון זה, אך לעניין שמן של נר חנוכה אין חסרון בכך שהחפץ חתוך, מאחר שיש בו את השיעור הדרוש.
בציץ אליעזר[5] כתב שמאחר וכל עניין הדלקת נר חנוכה הוא לצורך פרסום הנס - אין סיבה לפסול משום דין זה של כתותי מיכתת.
במשנה ברורה[6] פסק שאין להדליק נר חנוכה משמן של איסורי הנאה.
לקריאה נוספת
- עמיאל, משה אביגדור, 1883–1945, מדות לחקר ההלכה חלק ג' -, באתר היברובוקס
- קניבסקי, יעקב ישראל בן חיים פרץ, 1899–1985, קהלות יעקב, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד א'.
- ^ באשל אברהם תרעג א.
- ^ אורח חיים תרעג ה.
- ^ ראו תוספות עירובין פ ב ד"ה אבל.
- ^ ח"א סימן כ יב, בשם שו"ת שב יעקב ח"א נ.
- ^ אורח חיים תרעג ב.
