לאונרדו ברוני
לאונרדו ברוני (באיטלקית: Leonardo Bruni, כונה גם לאונרדו ארטיני; 1370 בקירוב - 9 במרץ 1444) היה הומניסט, היסטוריון ומדינאי איטלקי, אשר נחשב להיסטוריון המודרני הראשון.[1]
חייו
ברוני נולד בארצו, טוסקנה בסביבות שנת 1370. הוא היה תלמידו של הפוליטיקאי והמנהיג התרבותי קולוצ'יו סלוטטי, ממנו ירש את התפקיד קנצלר פירנצה. שנותיו בתפקיד - ראשית ב-1410 למשך כמה חודשים (עד שהתפטר) וב-1427 עד מותו ב-1444 - הסתמנו בלחימה תכופה. על אף שכיהן באחת מהמשרות הפוליטיות הרמות ביותר, עדיין היה חסר כוח ממשי יחסית למשפחת אלביצי ויריבתה, משפחת מדיצ'י. ברוני גם כיהן כמזכיר של ארבעה אפיפיורים בשנים 1405 - 1415.
פועלו
עבודתו החשובה ביותר היא "היסטוריה של אנשי פירנצה" ("Historiarum Florentinarum"), אשר נחשבת להיסטוריוגרפיה המודרנית הראשונה. ראשית, מכיוון שיש בה שימוש חלוצי בחלוקת ההיסטוריה לשתי תקופות: העת העתיקה, ימי הביניים. היסוד לרעיון זה הוא בכתבי פטרארקה, אשר הבדיל בין התקופה הקלאסית לבין הדעיכה התרבותית שאחריה. ברוני סבר כי ישנה בפירנצה תחייה תרבותית שהיא תחילתו של עידן חדש. סיבה נוספת היא הגישה החילונית שבה כתב, אשר התמקדה באדם ולא התיימרה להוסיף פרשנות תאולוגית לאירועים.
ברוני כתב בלטינית על חייהם של קיקרו ואריסטו, ובאיטלקית כתב על דנטה ופטרארקה.[2] הוא תרגם מיוונית ללטינית כתבים היסטוריים ופילוסופיים רבים, בין השאר את עבודותיהם של אריסטו ופרוקופיוס.
קברו של ברוני נבנה על ידי ברנרדו רוסלינו ונמצא בבזיליקת סנטה קרוצ'ה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאונרדו ברוני |
כתביו בלטינית
- De interpretatione recta
- Historiarum Florentinarum libri XII : quibus accesserunt quorundam suo tempore in Italia gestorum & de rebus Græcis commentarii
הערות שוליים
- ^ "History of the Florentine People, Volume 1 - Leonardo Bruni, James Hankins - Harvard University Press". Boston: Harvard University Press. 9 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אנציקלופדיה קתולית: לאונרדו ברוני
