לאו לאנצי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאו לאנצי (בהונגרית:Lánczy Leó פשט, 10 במאי 1852 - בודפשט, 26 בינואר 1921)[1] היה בנקאי יזם, סוחר, מממן ופוליטיקאי[2] הונגרי-יהודי, נשיא בנק. על פי הפורבס (מגזין העסקים האמריקאי) הוא היה האדם התשיעי העשיר ביותר בהונגריה בסוף המאה ה -19 תחילת המאה ה-20 עם שווי נטו של 15 מיליון פנגו[3] הונגרים מופיע ברשימת המשפחות היהודיות העשירות בהונגריה על פי המגזין פורבס (של עשירי הונגריה במחצית הראשונה של המאה ה-20).
משפחתו ולימודיו
אביו של לאנצי היה סוחר מצליח בפשט בשם וולף (זאב) לזרספלד, ובשנת 1861 שינה את שמו לאדולף לאנצי. כאדם אמיד הוא הצליח להעניק לבניו (לאו הצעיר, ודיולה המבוגר) ולבתו, חינוך ברמה גבוהה. אמו הייתה קטלין פולק. דיולה לאנצי הפך להיסטוריון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בודפשט. את הבן הצעיר לאו רשם אביו לבית ספר למקצועות ריאליים. לאחר מכן הוא המשיך כסטודנט באקדמיה למסחר בבודפשט בשנת 1866, אך שנתיים לאחר מכן עזב את בית הספר והצטרף לזמן מה לפירמה "לצקו וגומפרג".
קריירה
לאנצי התקבל ל"בנק האנגלו-הונגרי" שנוסד בשנת 1868. שם טיפס במהירות בסולם התפקידים והתארים. כבר בגיל עשרים היה ראש מחלקת הנהלת החשבונות. הוא נסע בין סניף הבנק בבודפשט והמטה בלונדון ולמד יותר מכל אוניברסיטה. המשבר הכלכלי של 1873 גרם לפשיטת רגל של הבנק בהונגריה וחברת האם סגרה את סניף בבודפשט.
לאחר הצטרפותו ל"חברת הקרקעות ההונגרית הכללית" הוא הפך למנכ"ל החברה. הבעלים הצרפתים שוכנעו על ידו לאשר את מיזוג חברת המניות המשותפת עם "הבנק המסחרי ההונגרי של פשט" שנאבק אז להתאושש מהמשבר, כך יכלו לרכוש מוסד פיננסי עם היסטוריה ארוכה ומפוארת. בשנת 1881 הוא התמנה למנכ"ל ואחר כך לנשיא גם של הבנק המסחרי ההונגרי של פשט. כאן התפתח הכישרון הכלכלי שלו. הוא הסדיר את הלוואת אג"ח המשכנתאות ההונגריות בחו"ל וניתק לחלוטין את מערכת הבנקאות והאשראי ההונגרית מווינה וקידם את הבנייה והעסקים ההונגריים בקצב מהיר. במהלך שני העשורים של הקריירה שלו כדירקטור, לאנצי פתח סניפים בכדי להגדיל את תיקי ההפקדות. בשנת 1916 היו לבנק המסחרי 16 סניפים רק בבודפשט. ההון שגויס בהנפקות אגרות חוב זרות מימן את הקמת מסילות הברזל שהוכרזו בתוכנית של הרכבת המקומית ההונגרית בע"מ, החשמליות בעיר בודפשט בע"מ ורכבת כבישי בודפשט. לאנצי הבטיח גם את התנאים הכספיים של רשת הטלפונים של בודפשט. בשנת 1886 הוא הלווה חצי מיליון פורנטים לפירמה של המהנדס טיבדר פושקאש ממציא מרכזת הטלפון. עם זאת התוצאה המשמעותית ביותר הייתה שהבנק המסחרי ההונגרי של פשט גייס הון ופיקדונות שאפשרו את הפריחה של התעשייה והסחר בבודפשט באמצעות הלוואות. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה לאנצי יחד עם פרנץ היינריך המקים של מערכת הכלכלה המלחמתית.
בין פעילויותיו הכלכליות, ראוי להזכיר את מתן האפשריות להקמת שורת חברות תעשייתיות גדולות, הקמת הרכבות המקומיות, הקמת מערכת הנפקת אג"ח עירוניות ומחוזיות והקמת מרכז לקביעת מדיניות מכסים. במשך עשרות שנים פרסם לאנצי בעקביות כתבות על המצב הכלכלי בהונגריה בעיתון בשפה הגרמנית פסטר לויד. לאו לאנצי השתתף בבניית תיאטרון הקומדיה של בודפשט. ההלוואה לרכישת הקרקע והבנייה ניתנה על ידי שלושה בנקים, שמנכ"ליהם - קלמן סל, לאו לאנצי ושאנדור הטווני דויטש - ישבו בדירקטוריון חברת התיאטרון.
פעילותו הציבורית ואותות הוקרה
בשל הישגיו נבחר לאנצי לנשיא לשכת המסחר והתעשייה בבודפשט בשנת 1893. בשנת 1901 הקים ללשכה מטה חדש ליד בניין הפרלמנט ההונגרי, ברחוב אלקוטמני, שמשמש היום כמשרד הכלכלה. הוא היה נשיא הלשכה במשך עשרים ושבע שנים. בשנת 1893 התמנה לחבר פרלמנט בבחירות ביניים במחוז צ'אצה. בבחירות 1896 נבחר מטעם מחוז מישקולץ. עד הבחירות ב -1901, הוא היה חבר פרלמנט במפלגת החירות. בחקיקה הוא התרחק מקרבות פוליטיים, והשתמש במנדט שלו לקידום אינטרסים מסחריים. מאוחר יותר הוא קיבל את תואר יועץ חצר הקיסר, משנת 1905 היה חבר בבית העליון. משנת 1912 הפך ליועץ סתרים של ממש.
מקורות
- לקסיקון יהודי הונגרי. לאו לאנצי
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית
מידע נוסף
- Halmos Károly: Lánczy Leó (1852–1921) In. Valóság, 1992. 35. évf. 1. sz.
- Lánczy Leót ábrázoló kisplasztika (53×86 mm, bronz). Készítette: Murányi Gyula. Magyar Nemzeti Múzeum Éremtára, Budapest [1]
- Lánczy Leó, a (pesti magyar kereskedelmi) bank elnökének ünneplése az intézet kötelékébe történt belépésének 25-ik évfordulója alkalmából. 1882–1907. 31 lap. Budapest, Év nélkül. Grafikai Intézet könyvnyomda.
- Lánczy Leó palota, Benczúr utca 17. – Építészek: Giergl Kálmán és Korb Flóris.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VI. ker. állami halotti akv. 156/1921. folyószáma alatt.
- ^ Leo Lánczy - Nemzeti Örökség Intézete
- ^ Pengőmiliomosok - Forbes
