לאיוש מדיאר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.לאיוש מדיאר (בשם קודם מילהופר עד 1908 ובשמותיו הבדויים,[1] Nemo, Hunor (בהונגרית: Magyar Lajos; אישטוואנדי, 25 בנובמבר 1891 – אתר ההוצאה להורג במוסקבה, מחנה בוטובו, 17 ביולי 1940)[2] היה עיתונאי יהודי-הונגרי קומוניסטי, כלכלן ופוליטיקאי, בעלה של השחקנית היהודייה-הונגרייה בלנקה פצ'י.
ביוגרפיה
לאיוש מדיאר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ' מילהופר ושל לואיזה בק.[3] בשנים 1910–1911 עבד ב"עיתון פץ'" (Pécsi Hírlap) ולאחר מכן במשך שבע שנים עבור כתב העת ה"עולם" (Világ). בשנת 1919 היה ראש ועדת העיתונות של המועצה הלאומית לקניין רוחני. הוא נתבע ונשפט ביוני 1919 בשל "הוצאת לשון הרע באמצעות העיתונות" בגין מאמרו בכתב העת "אדם" בשם "אישטוואן סבו הפוליציסט של מהפיכת הנגד".[4] לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נידון לעשר שנות מאסר על תפקידו ברפובליקה, אך בשנת 1922 עזב לברית המועצות במסגרת חילופי שבויים ואסירים הסובייטי-הונגרי. בברית המועצות הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.[5]
בשנים 1922–1926 היה העובד של טאס"ס ושל פראבדה. בשנים 1926–1927 עבד בסין כדיפלומט. הוא פיקד על ההגנה במהלך ההתקפה החמושה על הקונסוליה הכללית הסובייטית בשאנגחאי ב-7 בנובמבר 1927.[6]
כשחזר למוסקבה, קיבל משרה כחוקר וכמרצה באוניברסיטה. מדיאר עסק בבעיות החברתיות-כלכליות של מדינות אסיה. מדיאר נעצר בשנת 1935 בתחילת הטיהורים הגדולים באשמת השתתפות בהתנקשות נגד סרגיי קירוב מקורבו של סטלין וראש העיר לנינגרד. ב-2 בנובמבר 1937 נמצא אשם ונידון למוות על ידי הלשכה הצבאית של בית המשפט העליון של ברית המועצות, הוא הוצא להורג ב-17 ביולי 1940. שמו טוהר והוא זוכה מכל אשמה ב-30 ביוני 1956.[7]
הנצחתו
עבודותיו החשובות
- מלחמות הבלקן (1912)
- המהפכה ההונגרית. חוויות במטה המהפכה (1919)
- "מריה נוסטרה" סדרת דיווחים על סוהרות נזירות ואסירות קומוניסטיות (ניו יורק, לפני שנת 1925)[9] [10]
- The world economic crisis and the end of capitalist stabilisation (המשבר הכלכלי העולמי וסוף הייצוב הקפיטליסטי (ניו יורק))
- Die rote Hölle. Die Wahrheit über die bolschewistischen Gefängnisse (ברלין, 1924)
- שוורים על כלכלת סין (מוסקבה, 1930)
- דיווחים מאוחרים (נערך על ידי בלנקה פצ'י 1966)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי)
- "לאיוש מדיאר". המוזיאון הספרותי פטפי.
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי עמוד 548
ראו גם
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000
- Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965
- Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929
- Pécs lexikon. Főszerk. Romváry Ferenc. Pécs, Pécs Lexikon Kulturális Nonprofit Kft., 2010
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994
- Botka Ferenc: Távlatok és zsákutcák. Emigráció és irodalom. Moszkva: 1921-1932/34. Doktori disszertáció (Bp., 1990)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1908. évi 6521. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 31. oldal 15. sor.
- ^ https://www.sakharov-center.ru/asfcd/martirolog/?t=page&id=24957
- ^ HU BFL - VII.102.a - forradalomutan - 1919 - 313
- ^ HU BFL VII.5.c 8221 - 1919
- ^ לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי עמוד 548
- ^ Polonyi Péter (1986). "Az országnyi város, Sanghaj". Kína (nagyútikönyv-sorozat), 415. oldal. Budapest: Panoráma. ISBN 963 243 256 8.
- ^ Nagy szovjet enciklopédia - Lajos Magyar
- ^ "Magyar Lajos utca, Pécs". Google Maps.
- ^ http://adatbazisokonline.hu/adatbazis/minisztertanacsi-jegyzokonyvek-1867-1944/adatlap/60160 Minisztertanácsi jegyzőkönyv, 1925. jan. 30.
- ^ Magyar életrajzi lexikon
