לאיוש פישר (עורך דין)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאיוש פישר (בהונגרית: Fischer Lajos; קצ'קמט, 1832 – קולוז'וואר, 15 באוגוסט 1910) היה עורך דין יהודי-הונגרי. פישר היה פעיל מאוד הן בתחום המשפטי עם פרסום עשרות מאמרים, מחקרים והתייחסויות להצעות חוק והן בתחום הקהילה היהודית אותה ייצג בפורומים רבים ונלחם למען זכויותיה.
ביוגרפיה
לאיוש פישר נולד במשפחה יהודית וסיים בית ספר תיכון בבקצ'קמט עיר הולדתו בממלכת הונגריה, בהיעדר אפשרות ללימודי תיכון יהודי באותה תקופה, למד בקולג' הקלוויניסטי. במהפכת 1848 בהונגריה המכונה שם "מלחמת העצמאות של 1849-1848", כנער בן 16, יצא כ"מתקומם עממי" למחנה נגד החיילים האוסטרים של רוט ופיליפוביץ' בצבאו של המצביא מור פרצל. לאחר מלחמת השחרור עבר את בחינות הבגרות שלו בפשט ובחר בקריירה משפטית. הוא נסע לווינה, שם סיים לימודי משפטים וקיבל תואר דוקטור במשפטים לאחר התמחות. הוא התחיל לעסוק שם בעריכת דין ולאחר מכן חזר והמשיך את פעילותו בפשט.
בסוף 1859, הצטרף למשרדו של עורך הדין נאנדור גרויס בקולוז'וואר, שם עבד עד לפירוק בתי המשפט הגרמניים שהוקמו על ידי השלטון האבסולוטי האוסטרי. לאחר שהוחזר הארגון המשפטי החוקתי הישן עבר את בחינת עורכי הדין שוב בבית המשפט המלכותי במארושוואשארהי. רשות החוק השיפוטי וקנצלרי של בתי המשפט בטרנסילבניה מינו אז את עורכי הדין למושב שיפוטי מסוים, כיהודי, הוא לא הורשה לעסוק בעריכת דין בעיר גדולה כקולוז'וואר, אך קיבל אישור לעיר השדה קולוז'. לפני השיקום המוחלט של החוקה ההונגרית, החלה התנועת היהודית להשתלבות היהודים במדינה ההונגרית, ובראשה בעיר קולוז'וואר עמד לאיוש פישר. הוא הקים אגודה הונגרית יהודית וקהילה יהודית (דתית) הונגרית נפרדת יחד אחרים בעלי דעות זהות לשלו וכן הקים בית כנסת שבה לצד העברית השתמשו בהונגרית במקום בגרמנית או ביידיש. במקביל, בנוסף למאבק והדרישות לשוויון הזכויות ליהודים, כתב מאמרים רבים בעיתונים. הקהילה היהודית המתקדמת שלחה אותו לפשט כנציגה בקונגרס היהודי.
לאחר שיחזורה ושיקומה המלא של החוקה ההונגרית, השתתף פישר בקולוז'וואר בעניינים הציבוריים של העיר ובמאבקי המפלגות הפוליטיות. בהיותו שייך למפלגה שדגלה בעקרונותיו של פרנץ דיאק, הוא לקח חלק משמעותי בעריכה וביצירת התקנות שנקבעו. כדי להביא את עקרונות מפלגתו לניצחון, פיתח פעילות עיתונאית עניפה באמצעות מספר מאמרים בנושאים פוליטיים ומוניציפליים. כהוקרה על פעילות זו מינה אותו ראש העירייה דאז לתובע של כבוד, לימים תובע ראשי של כבוד ולאחר מכן הוא היה חבר נבחר בוועדת הסמכות המשפטית בעיר והשתתף בתנועות החברתיות העירוניות (דומה לחבר מועצת עיר).
בנוסף, פיתח פישר עבודה ספרותית גדולה ומאמריו וכתביו פורסמו בחלקם באופן עצמאי ובחלקם בכתבי עת. בצעירותו תרגם וגם פרסם את נאומו המפורסם של תומאס בבינגטון מקולי למען מתן שוויון זכויות ליהודים.
מאמריו (חלקי)
- בכתב העת "תקופתנו" (Korunk):
- ב-1860 – "1848 והיהודים"
- ב"כתב עת למדעי המשפט" (Jogtudományi Közlöny):
- ב-1883 – "שאלה בעניין עיתונות"
- ב-1885 – "מקרה של תיק נישואין"
- ב-1890 – "נשיאי בית המשפט",
- בכתב העת "החוק ההונגרי" (M. Igazságügy):
- ב-1888 – "הערות ביקורתיות על הצעת החוק של מקצוע עריכת הדין)
- בכתב העת "משפט" (Jog):
- ב-1888 – "שר הפנים וההתאזרחות"
- ב-1889 – "על הליך האזהרה, בנוגע להצעת החוק בדבר צווי תשלום"
- בכתב העת "עיתון עורכי הדין" (Ügyvédek Lapja):
- ב-1890 – "על כפיית עורך הדין בהליך הערעור בעל פה
כתביו
- נאומו של תומאס בבינגטון מקולי על מתן שוויון ליהודים, תרגום, קולוז'וואר, 1861.
- מחקר על ארגון מקצוע עריכת הדין בהונגריה קולוז'וואר, 1871.
- בעניין שאלת חבר המושבעים הפלילי. קולוז'וואר, 1892.
לקריאה נוספת
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái III. (Fa–Gwóth). Budapest: Hornyánszky. 1894 (כתביהם וחייהם של סופרים הונגרים)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים, 1939–2002.
