לאסלו פאייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאסלו פאיירהונגרית: Fayer László; קצ'קמט, 2 ביוני 1842[1]בודפשט, 9 בנובמבר 1906) היה עורך דין פלילי יהודי-הונגרי, משפטן, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (שנת 1894).

קורות חיים

לאסלו פאייר נולד במשפחה יהודית כבנם של אליהו פאייר, סוחר ושל רגינה שוורץ. את רוב שנות לימודיו התיכוניים בילה בקצ'קמט. הוא סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פשט בשנת 1870. הוא עבר תאונה בצעירותו ולמד קצרנות במהלך החלמתו. בתקופת לימודיו באוניברסיטה עבד בקצרנות. לאחר שסיים את לימודיו הפך לעובד במשרד הקצרנות של האספה הלאומית (פרלמנט) של הונגריה. הוא היה חבר מייסד באגודת הקצרנות ההונגרית בבודפשט ועורך השנתונים של האגודה. הוא פעל רבות לפיתוח ולשיפור הקצרנות.

משנת 1873 הפך למרצה באוניברסיטה ולאחר מכן מרצה בכיר, בשנת 1901 הפך לפרופסור למשפט הפלילי. הוא לימד משפט פלילי והליך פלילי. היה אחד החלוצים ההונגרים של החינוך המשפטי המעשי. כמרצה דגל ביצירה וביישום סמינרים עליהם הוענק לו תואר מרצה מצטיין. בשנת 1874 עבר את בחינות לשכת עורכי הדין, אחר כך עסק בהתמחות והפך לספרן של לשכת עורכי הדין. הוא נפטר בבודפשט בשנת 1906 והובא למנוחות בבית הקברות היהודי רחוב קוזמה בבודפשט. קברו הוכרז בשנת 1999 כאתר מוגן על ידי "הועדת הלאומית לזיכרון ולכבוד".

עבודתו

המצבה של לאסלו פאייר בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (5-1-7).

פאייר היה אחד החברים והמייסדים של אגודת המשפטנים ההונגרית, תחילה היה המזכיר ומשנת 1903 סגן הנשיא של האגודה. הוא היה עורך כתב העת המשפטי ההונגרי Themis בין השנים 18761880. בין השנים 1890 עד 1906 היה עמית בכיר ומאוחר יותר עורך "כתב העת למשפטים". הוא גם היה חבר במערכת הלקסיקון הגדול של פאלאס. אסף, הציג והסביר את החוק הפלילי של שנת 1843. המונוגרפיות במשפט הפלילי וספרי הלימוד באוניברסיטאות שהורכבו על ידו הם עבודות היסוד של הספרות המשפטית ההונגרית. תחומי המחקר העיקריים שלו היו המשפט הפלילי, ההליך הפלילי ודיני ההליך הפלילי. הוא השתייך לאסכולה של המשפט הפלילי הקלאסי כעורך דין פלילי מהותי ולבית הספר הליברלי כעורך דין פלילי. פאייר היה פעל ברפורמה במערכת המשפט ההונגרית ובהליכים הפליליים. בכתביו הוא התנגד שוב ושוב בנחישות לעינויים ולעונש מוות.

הוא היה חבר בוועד של "החברה למדעי החברה" ומשנת 1894 היה חבר באקדמיה ההונגרית למדעים.

כתביו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו פאייר בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0