לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
Louise Marie Thérèse d’Artois
לידה 21 בספטמבר 1819
ארמון האליזה, פריז, ממלכת צרפת הרסטורציההרסטורציה
פטירה 1 בפברואר 1864 (בגיל 44)
ונציה, ממלכת לומברדיה-ונציה Flag of Kingdom of Lombardy-Venetia.svg
שם מלא לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה
מדינה צרפת
בן זוג קרלו השלישי, דוכס פארמה
שושלת בית בורבון
תואר נסיכת ארטואה
אב שארל פרדינן, דוכס ברי
אם מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי
צאצאים ראו בהמשך

לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואהצרפתית: Louise Marie Thérèse d’Artois;‏ 21 בספטמבר 18191 בפברואר 1864), הייתה בתו של שארל פרדינן, דוכס ברי, ואשתו של קרלו השלישי, דוכס פארמה.

ביוגרפיה

מארי לואיז תרז נולדה בארמון האליזה שבפריז ב-21 בספטמבר 1819, לשארל פרדינן, דוכס ברי, בנו של שארל העשירי, מלך צרפת, ולמריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, בתם של פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה.

בחודש יולי 1830 הדיח ההמון הפריזאי את סבה של לואיז מארי תרז - שארל העשירי, מלך צרפת. בתחילה ניסה שארל להמליך את אחיה - אנרי, רוזן שאמבור, אך הניסיון לא צלח, ולואי פיליפ השלישי, דוכס אורליאן, שהיה ידוע כאדם מתון ובעל נטייה רפובליקנית לעומת בני בורבון אשר "לא שכחו דבר, ולא למדו דבר"[1], הוכרז על ידי הממשלה החדשה, נציגת המעמד הבינוני, כמלך. אירוע זה ידוע בדברי הימים כמהפכת יולי 1830. ב-16 באוגוסט 1830 עזבה לואיז מארי תרז יחד עם משפחתה את צרפת, ועברה להתגורר בבריטניה.

ב-10 בנובמבר 1845 התחתנה לואיז מארי תרז בשלוס פרוחסדורף על יד וינה, עם קרובה קרלו, נסיך לוקה. אולם קרלו מלכתחילה לא רצה להתחתן עמה, משום שהייתה מבוגרת ממנו ב-4 שנים, ועשה זאת על פי החלטת אביו קרלו, דוכס לוקה. בני הזוג חגגו את ירח הדבש בגרמניה ולאחר מכן באנגליה, ובשנים לאחר מכן נולדו להם 4 ילדים.

ב-17 בדצמבר 1847 מתה מארי לואיז, דוכסית פארמה, ואביו של קרלו ירש את הדוכסות כקרלו השני, דוכס פארמה. דוכסות לוקה צורפה לדוכסות הגדולה של טוסקנה, וקרלו הפך לנסיך הכתר של פארמה.

קרלו השני שלט רק כמה חודשים בפארמה, ובמרץ 1848 פרצה מהפכה בפדוכסות שנתמכה על ידי קרלו אלברטו, מלך סרדיניה. בעלה קרלו נמלט מפארמה, אך נעצר בקרמונה ונלקח כאסיר למילאנו, שם שהה במשך מספר חודשים עד שהממשלה הבריטית ניהלה משא ומתן על שחרורו. לאחר שהות קצרה באי מלטה, נסע קרלו לנאפולי ולליבורנו, שם הצטרפה אליו לואיז מארי, שזה עתה ילדה את בנם הראשון בגלות בפירנצה. לאחר מכן ביקשה המשפחה מקלט בבריטניה, והם התיישבו בקוטג' בסורביטון, דרומית מערבית ללונדון.

ב-5 באפריל 1849 נכנס הצבא האוסטרי לפארמה, והחזיר את קרלו השני, שהיה בגלות בסקסוניה, לשלטון. אולם קרלו ומשפחתו נותרו באנגליה, שכן הלחימה עדיין נמשכה בין הצבא האוסטרי לצבא סרדיניה.

ב-24 במרץ 1849 התפטר חמיה קרלו השני, דוכס פארמה מתפקידו, ובעלה קרלו, שעדיין חי באנגליה, ירש את התואר "דוכס פארמה ופיאצ'נצה". ב-18 במאי אותה שנה נכנס קרלו לפארמה, אך כעבור יומיים יצא לאולמוץ, על מנת להשיג תמיכה אוסטרית, ורק ב-25 באוגוסט הוא שב לפארמה.

בשנת 1854 נרצח בעלה קרלו השלישי, דוכס פארמה, ובנה רוברטו הראשון, דוכס פארמה עלה לשלון במקומו, תוך שהיא משמשת לו כעוצרת בעקבות גילו הצעיר. בשנת 1859 הודח רוברטו מתפקידו, והדוכסות צורפה לממלכת סרדיניה, כחלק מתהליך איחוד איטליה.

ב-1 בפברואר 1864 מתה לואיז מארי תרז בוונציה, והיא בת 44 בלבד.

משפחתה

ב-10 בנובמבר 1845 התחתנה לואיז מארי תרז עם קרלו השלישי, דוכס פארמה, ממנו נולדו לה 4 ילדים:

אילן יוחסין

לואי פרדיננד, דופן צרפת
 
מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה
 
ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה
 
מריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל העשירי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מריה תרזה, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
 
 
 
 
מריה קלמנטינה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל פרדינן, דוכס ברי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיז מארי תרז, נסיכת ארטואה


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כפי שכתב ויקטור הוגו בספר "עלובי החיים" על המלך שארל העשירי, וקודמו לואי השמונה עשר
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0