לואי, רוזן ונדום

לואי, רוזן ונדום, (בצרפתית: Louis Ier de Bourbon-Vendôme; ‏1376 - 21 בדצמבר 1446, טור) היה רוזן ונדום (Count of Vendôme) מ-1393 ורוזן קסטרה (Count of Castres) מ-1425 עד למותו.

ביוגרפיה

לואי נולד בשנת 1376, לז'אן הראשון, רוזן לה מרשה ולקתרין דה ונדום, בתם של ז'אן השישי, רוזן ונדום וז'אן דה פונטיו. בשנת 1393 מת סבו ז'אן השישי, רוזן ונדום, ולואי ירש את רוזנות ונדום יחד עם אמו, ובשנת 1403 הוא תפס את השלטון לבדו.

הוא היה מתומכי שארל הראשון, דוכס אורליאן וקיבל מעמד מכובד של ראש הלישכה (Grand Chambrier de France) ב-1408 ותפקיד ראש חצר המלך ב-1413. כמזוהה עם סיעת ארמניאק היה מסוכסך עם סיעת בורגונדי ונכלא על ידם פעמיים ב-1407 וב-1412. ב-1414 הוא נישא לבלאנש ביתו של רוזן רוסי (Count of Roucy), אך שנה לאחר מכן נלכד בשבי על ידי האנגלים בקרב אז'נקור והוחזק בשבי זמן מה.

ב-1424 נישא בשנית לז'אן דה לאוואל בתו של ז'אן דה לאוואל, בתם של גי השלושה עשר, רוזן לאוול ואן דה לאוול ונולדו להם שלושה ילדים. היה לו גם ילד לא חוקי נוסף מאישה אנגליה מתקופת שביו באנגליה.

כנאמן למלך צרפת, הצטרף לז'אן ד'ארק ולאצילים צרפתים רבים נוספים בהגנה על אורליאן ב-1429. הוא פיקד על המצור על ז'רגו (Jargeau), סייע בהכתרה של שארל השביעי, מלך צרפת בריימס ונכח בחתימת חוזה אראס ב-1435.