לודוויג הלברשטטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

לודוויג הלברשטטר (משמאל) וסטניסלאוס פון פרובזק (אנ') (במרכז) עורכים ניסוי על אדם המחזיק אורנגאוטן, במהלך מחקרם על גרענת, בערך 1907.

פרופ' לודוויג הלברשטטרגרמנית: Ludwig Halberstädter;‏ 9 בספטמבר 187620 באפריל 1949) היה פרופסור לרדיולוגיה טיפולית, ייסד והיה ראש מכון הרדיום (לטיפול במחלות ממאירות) בבית החולים הדסה ירושלים, היה מחלוצי הטיפול בסרטן בישראל[1].

ביוגרפיה

הלברשטטר נולד בביטום ששלזיה. סיים לימודי רפואה בברסלאו בשנת 1901. בין השנים 1901–1905 היה אסיסטנט למחלות עור בקליניקה הדרמטולוגית באוניברסיטת ברסלאו.

בין השנים 19081911 היה אסיטנט במכון לפתולוגיה בבית החולים שאריטה בברלין.

הלברשטטר היה בצוות שגילה את המחולל של הטראכומה בשנת 1909 באינדונזיה.

בין השנים 19111914 היה אסיסטנט במכון הרנטגן בברלין. בשנת 1919 התמנה למנהל המכון לרדיותרפיה במכון הסרטן.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוצב הלברשטטר במטה הכיבוש של הצבא הגרמני בפולין.

בשנת 1919 התמנה למנהל המכון לרדיותרפיה במכון הסרטן של אוניברסיטת ברלין.

בין השנים 19261933 היה פרופסור חבר לרדיולוגיה בברלין.

עם סיום המלחמה מונה למנהל המחלקה לרדיותרפיה במכון הסרטן של אוניברסיטת ברלין. בין השנים 1919 - 1933 עסק במחקר קליני ובניהול המכון. בשנים אלו עלה קרנו של יסוד הרדיום כפולט קרינה יעילה בטיפול בשאתות. בשל המחסור העולמי ברדיום ניסה יחד עם עוזרו פרופ' סימונס למצוא פתרון למחסור זה דוגמת שימוש ביסודות רדיואקטיביים[2] אחרים כתחליף לרדיום.

בארץ ישראל

הלברשטטר עלה לארץ ישראל במאי 1933. התיישב בירושלים. הביא עמו 250 מיליגרם של רדיום, והקים את "מכון הרדיום" בבית החולים הדסה לטיפול במחלות ממאירות. במסגרת עבודתו עסק בגיוס תרומות, רכישת ציוד, הכשרת רופאים וטכנאים, ועל מחקר וחינוך רפואי הנוגע לחקר הסרטן. מחקריו פורצי הדרך היו בנוגע לקשר בין ממאירות שד והורמוני הזוויג.

בין השנים 19331949 היה ראש מכון הרדיום בהדסה ירושלים. המחלקה הייתה היחידה במזרח התיכון, בגלל מכון הרדיום שהציע טיפול חדשני. המחלקה טיפלה בנכבדים מארצות ערב, וגם בחולים ממשפחת המלוכה הירדנית והמצרית.

בשנת 1935 התמנה לפרופסור לרדיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

הלברשטטר היה מחלוצי חקר הסרטן באוניברסיטה העברית במשותף עם הד"ר ליאוניד דולז'נסקי[3].

הלברשטטר הקפיד על מתן טיפול לאוכלוסייה ללא הבדל דת גזע או מגדר, ונאבק אל מול קשיי התקופה במתן טיפול הוגן גם לאוכלוסייה הערבית. הלברשטטר הקפיד להגיע במהלך שנת 1937 לבית החולים הדסה (תל אביב) אחת לשבוע לצורך בדיקת חולים ומתן טיפול וייעוץ, למרות חוסר הביטחון ששרר בדרכים באותה העת. התעריף עבור ביקור עמד בזמנו על לירה ישראלית אחת. בנוסף הקפיד לסייע לחולים במקומות אחרים בארץ ישראל.

פרסם 58 עבודות מחקר[4].

מתלמידיו: פרופ' אברהם הוכמן[5].

במלחמת העצמאות סירב הלברשטטר לעזוב את ירושלים (למרות מחלתו) עד שלא ישרור בה שקט, מתוך רצון להציב דוגמה ולא לעודד בריחה מירושלים.

נפטר בניו יורק באפריל 1949, לאחר שחלה וניסה לחפש מזור למחלתו.

ממחקריו

  • במסגרת עבודת מחקר שערך בין השנים 1911–1914 גילה עניין בהשפעת קרני רנטגן על העור, ועל כן חיפש איבר שיהיה מספיק עמוק יחסית לעור ויושפע מהטיפול בקרינה, אך שהשינויים בו יהיו בולטים ויוכלו לשקף את השפעת הקרינה. הלברשטטר בחר להתמקד בשחלות הארנב. ארנבות אלו הוקרנו חד צדדית, וככל שנקפו הימים לאחר הקרינה, השחלה המוקרנת הייתה קטנה יותר ויותר בהשוואה לשחלה הלא מוקרנת. עבודה זו הייתה הבסיס לכל הבנת ההשפעה של הקרינה על אברי האגן[6].
  • "עקרונות מיקרוביולוגיים של הקרינה" (1928)
  • "תופעות ביולוגיות כלליות ומזיקות של קרן רנטגן" (1929)
  • ההשפעה של חומרים מסוימים על התפתחות שאתות מסוגים שונים על ידי הזרקתם לעכברים ומעקב אחר תהליך התפתחות שאתות בעור וסרקומות (שנת 1937)
  • הפקת תאי שאת ברקמה והעברתן לרקמות אחרות בעכברים[7] (שנת 1937)
  • במסגרת המחקר הקליני שנערך בשנות ה-30 של המאה ה-20 בישראל, עמד הלברשטטר על הקשר בין ממאירות שד ושינויים הורמונליים, והעמיד את הבסיס לכך שדיכוי הורמונאלי יעיל ביותר בנשים עם ממאירות שד שולחת גרורות. בהמשך ניסה לעמוד על הבדלים היסטולוגיים בין שאתות שונות בשד ותגובתן לטיפול הורמונלי, ואף החל בחקר מחלות ממאירות במהלך הריון. עבודות המחקר שלו לגבי מנגנון פעולת קרני X עם פגיעתם בגוף פורסמו בספרות המקצועית בעולם בהרחבה.

הערות שוליים

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799 - 1848", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 183
  2. ^ יסודות רדיואקטיביים - חומרים המורכבים מאטומים שגרעיניהם הבלתי יציבים מתפרקים ופולטים קרינה
  3. ^ התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, מתוך: > ירושלים בתקופת המנדט > הרפואה בירושלים > התפתחות שירותי הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי "ירושלים בתקופת המנדט העשייה והמורשת", עריכה: יהושע בן אריה, עמוד 304, יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  4. ^ ממחקריו של לודביג הלברשטטר worldcat.org/identities
  5. ^ חלוצי הטיפול בסרטן בישראל יקיר שגב, עופר לביא, היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי כרמל על שם ליידי דייויס, מסונף לפקולטה לרפואה רפפורט, טכניון מכון טכנולוגי לישראל, חיפההרפואה, כרך 157, חוברת 7, יולי 2018
  6. ^ עיתון הרפואה כרך מ, חוברת ז-ח, ט' בניסן תשי"א
  7. ^ הרפואה, כרך י"ב, א'-ב' שבט, אדר א' תרצ"ח
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0