לוקאס קארר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
לוקאס קארר (ביוונית: Λουκάς Γ. Καρρέρ; 1909 – 22 בפברואר 1985) היה פוליטיקאי יווני, ראש העיר של האי זקינתוס בשנים 1937–1945 וחסיד אומות העולם.
הצלת יהודי זקינתוס
ערך מורחב – קהילת יהודי זקינתוס
בשנת 1943, במהלך כיבוש יוון בידי מדינות הציר, קארר, יחד עם הבישוף של האי, כריסוסטומוס דמטריו, מנע מרשויות הכיבוש הגרמניות לגרש את יהודי האי.[1]
הבישוף כריסוסטומוס הורה לקארר לשרוף את כל רשימות היהודים באי, ופנה לגרמנים בתחינה שלא יגרשו את היהודים, היות שהם אזרחים יוונים לכל דבר ולכן אינם אמורים להיענש בגירוש. כריסוסטומוס פנה למפקדים הגרמניים בשפתם כדי לבטל את גזירת גירושם של היהודים. גם הופעתו של ראש הקהילה משה גני, בלבוש סחבות כדי לעורר את הרושם שהיהודים עניים מרודים, והגרמנים לא יזכו ברכוש גדול מעצם גירושם, לא הניבה את ביטול הצו. יהודי כרתים, שמצבם הכלכלי היה דומה למצבם הכלכלי של אחיהם היהודים בזקינטוס, רוכזו והועלו על ספינה במטרה להובילם למחנות ההשמדה. לאחר שניסיונות לבטל את הגירוש לא צלחו, מנהיגות האי, הדתית והאזרחית, ראש העיר לוקאס קארר והמטרופוליט כריסוסטומוס דימיטרי - חברו יחדיו לעצור את מכונת ההשמדה. הגרמנים רצו לרכז את היהודים לקראת הגירוש ופרסמו צווים שונים לצורך זה, בכלל זה דרשו את רשימת היהודים של האי. הארכיבישוף הורה ליהודים לברוח בלילה ולהתפזר בכפרים, באמונה שתושבי הכפרים יעזרו ליהודים באספקה של מים ומזון. למחרת התייצבו השניים למפקד הכוחות הגרמניים והגישו לו את "רשימת היהודים". כשהלה פתח את הרשימה, הוא גילה שני שמות בלבד: ראש העיר לוקאס קארר והארכיבישוף של האי כריסוסטומוס דימיטרי, שטענו שהם יהודים, ושיש לגרש אותם אם מגרשים את היהודים.[2]
בזעם רב, המפקד הגרמני שלח את חייליו לעיר להוציא את היהודים מבתיהם, אך הם כבר לא נמצאו שם. לאורך השנה, נעשו פשיטות על הכפרים כדי למצוא יהודים. אולם הדבר לא צלח בידי הגרמנים, משום שמפקד הפרטיזנים באי, דמיטריו קטיבאטיס (Dinitrios Kataivatis), הזהיר את הכפריים בדבר פשיטה העומדת להתחולל בכפרם על ידי כוחות גרמניים במטרה לגלות את מקומות המחבוא של היהודים, ולא היה תושב יווני אחד שהלשין לכוחות הגרמניים על הימצאותם של יהודים בכפרו. לקראת שלהי קיץ 1944 הגיעו שלוש ספינות של הצי הגרמני - במטרה להצליח במשימה שכשלה עד כה - להוציא את היהודים ממקומות המחבוא שלהם ולרכזם לגירוש למחנות ההשמדה. מפקד הפרטיזנים קטיבאטיס איים שפקודיו יגנו על היהודים בכל מחיר, ושהקורבנות בחיי אדם יהיו גבוהים מאוד משני הצדדים.[3]
היו אלו הכוחות הגרמניים שב-12 בספטמבר 1944 עלו על הספינות שהיו מיועדות לגירוש היהודים, כשנסו מן האי. חודש לאחר מכן שוחררה יוון מהכיבוש הנאצי, והקהילה היהודית באי זקינטוס נותרה ללא פגע. הודות למחווה של הארכיבישוף כריסוסטומוס דמטריו וראש העיר לוקאס קארר ולמנהיגותם האמיצה והערכית לא נשלחו יהודי זקינטוס למחנות המוות. כ-177,178 יהודים חיו ביוון, מהם נרצחו 67,112 בשואה. בתום המלחמה שרדו רק 10,066 יהודים, ובהם 275 יהודי זקינטוס. הייתה זו הקהילה היהודית היחידה ביוון, ממערב לחצי האי פלפונס, ששרדה בשלמותה את הכיבוש הנאצי. מרבית הקהילה היהודית, שהייתה מאוד ציונית, עלתה לארץ ישראל בתום מלחמת העולם השנייה. באי נותרו 53 יהודים.
בשנת 1978 העניק מוסד יד ושם לבישוף כריסוסטומוס ולקארר מעמד של חסידי אומות העולם.[4]
הערות שוליים
- ^ "Metropolitan Chrysostomos, Mayor Lucas Carrer". Yad Vashem. נבדק ב-27 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Samouel E. Mordo, The Jews of Zakynthos 1489-2016, אתונה: Samouel E. Mordo, 2017, עמ' 69
- ^ Samouel E/ Mordo, The Jews of Zakynthos 1489-2016, אתונה: Samouel E. Mordo, 2017, עמ' 72
- ^ "Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem: Greece" (PDF). Yad Vashem. נבדק ב-27 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
