לורנס לסיג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לורנס לסיג
ראיון עם לורנס לסיג - 2009 (באנגלית)

לורנס לסיגאנגלית: Lawrence Lessig‏; נולד ב-3 ביוני 1961 בדקוטה הדרומית) הוא משפטן ופעיל חברתי ופוליטי אמריקאי. ממייסדי ה-Creative Commons. הוא פרופסור בבית הספר הרווארד למשפטים. לפני הצטרפותו להרווארד לימד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד, שם הקים את "המרכז לאינטרנט וחברה", ובבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.

פעילות

לסיג ידוע בביקורתו כלפי הרחבת המושג זכויות יוצרים.

כמו כן, נודע כמטיף ל"תרבות חופשית" ולחופש המידע, וכראש החץ לענייני זכויות יוצרים בכלל ובעידן האינטרנט בפרט. ובבחינת נאה דורש נאה מקיים - את ספריו: "Free Culture" ו-"The Future of Ideas", ניתן להשיג בחינם ברשת. כאשר לסיג הוציא את ספרו "Free Culture", אף על פי שניתן היה להורידו בחינם מהרשת, טיפס הספר לרשימת רבי המכר של אמזון.

מיזם נוסף של לסיג, הוא פרסום ספרו "Code and other Laws of Cyberspace" באתר מבוסס ויקי; בעזרתם של מתנדבים הוא מנסב לשדרג את הספר ולעדכנו באתר בהתאם לתקופה. על כן מכונה המיזם "Code v2".

ב-2005 לקח לסיג חלק באירוע ההשקה של מיזם ה-Creative Commons בישראל, באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2014 זכה בפרס Webby על מפעל חיים על עבודתו פורצת הדרך בהקמת Creative Commons[1].

השכלה

בעל תואר ראשון בכלכלה ובניהול (B.Sc) מאוניברסיטת פנסילבניה. בנוסף, תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת קיימברידג' ותואר במשפטים מאוניברסיטת ייל.

אקטיביזם בתחום מחשבים ואינטרנט

"הקוד הוא החוק"

המושג "קוד" קיים בתחום מדעי המחשב (קוד מקור), וגם בתחום המשפטים (קודיפיקציה). בספרו "Code and other Laws of Cyberspace" מתאר לסיג את הדרכים בהן ניתן לרתום את אותו ה"קוד", בשני מובניו, כדי לשלוט ולהשפיע על החברה בצורה טובה יותר.

רפורמה חקיקתית

אף על פי שלסיג הוא בעל השקפת עולם אשר מתנגדת לרגולציה, לטענתו יש צורך ממשי בשינוי החקיקה הנוגעת לזכויות יוצרים.

לסיג לקח חלק פעיל במאבק נגד חוק הארכת זכויות יוצרים לתקופה של 75 שנים. הוא הציע כי חוק הגנת זכויות היוצרים יהיה תקף רק לתקופה של 5 שנים. בצורה הזו, יצירות רבות הן מקצועיות והן עצמאיות, יהפכו זמינות ונגישות יותר לקהל הרחב בפרק זמן קצר יותר.

תרבות חופשית

בשנת 2002, לסיג קיבל את פרס קידום התוכנה החופשית, מקרן התוכנה החופשית (FSF). ב-28 במרץ 2004 הוא נבחר לוועד המנהל של אותה הקרן. כמו כן, ב-2006 נבחר לסיג לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

לסיג הציע את המושג "תרבות חופשית" ותמך בתוכנות מחשב חופשיות ומרחב פתוח בנאומו בוועידת אוריילי ב-2002. מחצית מנאומו עסק בפטנטים של תוכנות, המהווים לפי תפישתו איום מתמיד על חדשנות ותוכנות המחשב הפתוחות.

בשנת 2006 הצטרף לסיג לוועד היועצים של הפרויקט הדיגיטלי העולמי. ב-2009 טען שמכיוון ששבעים אחוזים מהדור הצעיר מחזיק בתוכן דיגיטלי ממקור לא חוקי, החוק צריך להשתנות. לסיג מחזק את תופעת האומנות החובבנית בעולם הדיגיטלי: "ישנו מעמד שונה ליוצר המתחיל בעולם הדיגיטלי, הטכנולוגיה מאפשרת לפרץ שונה ומיוחד של יצירתיות להתרחש".

נייטרליות הרשת

לסיג תומך בעקרון נייטרליות הרשת. בשנת 2006 הוא העיד בשימוע שנערך בסנאט האמריקאי שעסק בנייטרליות הרשת, והציע לאסור את התופעה בה ספקי תוכן משלמים סכומים שונים לספקי אינטרנט על מנת לתפוס רוחב פס גדול יותר. לטענתו, חסימה או הגבלה של פרוטוקולי תקשורת מסוימים על ידי ספקיות אינטרנט פוגעת בחדשנותם של התכנים ברשת. על פי לסיג, יש למנוע מצב בו חברות גדולות בעלות משאבים כלכליים בלתי מבוטלים, רוכשות רוחב פס גדול יותר, ובכך מחסלות את הסיכויים של חברות קטנות דלות אמצעים להפיץ את התכנים שלהם ברשת באיכות גבוהה.

בנוסף, לסיג תומך במודל עסקי של ספקיות אינטרנט לדרישת תשלום שונה מלקוחות בהתאם למהירות הגלישה בה הם מעוניינים לגלוש.

בחירות 2016

ב-11 באוגוסט 2015 הכריז לסיג על כוונתו להתמודד לנשיאות ארצות הברית ועל הקמת ועדת גיוס כספים. הוא הכריז כי אם יצליח לגייס מיליון דולר עד יום העבודה ייכנס למירוץ במפלגה הדמוקרטית. ב-1 בספטמבר הודיע לסיג כי הצליח לגייס מיליון דולר ועל כניסתו למירוץ הדמוקרטי. עוד לפני ההכרזה פתח לסיג ערוץ יו טיוב ובו הסביר את דעותיו. בין השאר הודיע לסיג כי אם ייבחר יעביר את חוק השוויון האזרחי ואז יתפטר מתפקידו כנשיא. פרש מהמירוץ ב-2 בנובמבר של אותה השנה, לאחר שסקרים הראו כי התמיכה בו בקושי עומדת על 1%.

לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות, קרא לסיג לחבר האלקטורים לא לבחור בו אלא בהילרי קלינטון מאחר שזכתה לרוב בקרב כלל המצביעים.

ספריו

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורנס לסיג בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0