לזר לגין
 |
לזר יוסיפוביץ' לַגִין (ברוסית: Лазарь Иосифович Лагин) הוא שם העט של לזר גינזבורג (Гинзбург; 4 בדצמבר 1903 - 4 ביוני 1979), סופר משורר וסאטיריקן יהודי-סובייטי, שכתב ברוסית.
קורות חיים
לגין נולד בעיר ויטבסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). הוא למד בעיר אך בבית ספר רוסי. מגיל צעיר הצטרף אל הנוער הקומוניסטי, השתתף במהפכת אוקטובר, והעדיף את הרוסית על פני היידיש. כשהיה כבן 18 החל לפרסם מיצירותיו: שירה, סיפורת, פיליטונים ומאמרים, בעיתונות הקומוניסטית. דבריו עוררו עניין בצמרת התרבותית והוא הוזמן למוסקבה.
בשנת 1928 הגיע לגין למוסקבה והצטרף למערכת היומון החשוב "פראבדה", וכן למערכת העיתון הסאטירי הידוע "קרוקודיל". הוא פרסם אגדות לילדים, סיפורי קסם וכשפים, סאטירות חריפות, והכל ברוח השלטון הסובייטי האדוק. לגין הפך לסופר מוכר ידוע ופופולרי ברחבי ברית המועצות, והתכחש כמובן ליהדותו.
ספרו המפורסם ביותר – "חוטביץ' הזקן" (Старик Хоттабыч) פורסם בשנת 1937 (קיימת טענה, שרוב העבודה בוצע על ידי סופר אלכסנדר קרון - שם בדוי של אלכסנדר קריין[דרוש מקור]). על בסיס ספרו בשנת 1956 צולם סרט שזכה לפופולריות רבה.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא היה כתב צבאי. בשנת 1947 הו אפרסם ספר זכרונות ביידיש "מײַנע פֿרײַנט שװאַרצימישע קריגער: פֿראָנט-נאָטיצן".
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה פרסם לגין ספרי מדע בדיוני רבים, שנפוצו במהדורות רבות. הרפובליקה העצמאית של בלארוס הוציאה בול דואר מהודר לזכרו. מכל יבולו הספרותי עובד לעברית רק ספר אחד משלו, בידי דוידה קרול.
ספרו בעברית
- סודו של אילן, או, תעלולי הוטבי הקוסם (ברוסית - חוטביץ' הזקן; יעקב רוזנברג לפי ספרו של א’ לגין; כתבה: דוידה קרול; ציורים: איטה משי), תל אביב: יבנה, תשל"ב-1972.
קישורים חיצוניים
- Vitaly Charny, Lazar Lagin
- קצרמר אישים
- סופרים יהודים סובייטים
- סופרים יהודים בלארוסים
- משוררים יהודים רוסים
- משוררים סובייטים
- סאטיריקנים יהודים
- סופרים סובייטים הידועים בשם עט
- סופרי מדע בדיוני סובייטים
- סופרי ילדים ונוער יהודים
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה
- סופרים יהודים רוסים
- סופרי מדע בדיוני יהודים
- סופרי מדע בדיוני רוסים
- ילידי 1903
- נפטרים ב-1979
- סאטיריקנים רוסים