לזר קוגן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. לזר יוסיפוביץ' קוגן (Ла́зарь Ио́сифович Ко́ган; 1889 - 3 במרץ 1939) היה איש הצ'קה והנ.ק.ו.ד. של ברית המועצות, רב-סרן בביטחון המדינה (1935), ראש מערכת הגולאג (1930–1932). סגן ראש הגולאג (1932–1936). נעצר בשנת 1938 ונורה בשנת 1939 במסגרת הטיהורים הגדולים.
ביוגרפיה
אביו נולד בכפר ילובקה במחוז קרסנויארסק במשפחה יהודית, אביו סחר בפרוות, היה סוחר הגילדה הראשונה.[1]
לזר היה משתתף פעיל בתנועה המהפכנית, האנרכו-קומוניסטית. בשנת 1908, בית המשפט המחוזי הצבאי בקייב דן אותו למוות בשל חלקו בשוד מזוין, בהמשך הומר עונשו למאסר עולם, ביליזבטגרד ובחרסון. חבר המפלגה הבולשביקית מאז יולי 1918 ושירת בצבא האדום כקומיסר גדוד, מפקד בית הספר של המפלגה.
בשנת 1920 - מונה לראש האוגדה המיוחדת של הארמייה התשיעית, ראש האגף המיוחד של הצ'קה באזור טרסק ואז נשלח לצפון הקווקז - לכהן כראש הצ'קה בנובורוסייסק, מאז שנת 1923 - שימש כסגן ראש הצ'קה בדגסטאן.
מאז 1926 - היה עוזר לראש המינהל הראשי של משמר הגבול של אוגפא"ו. בשנת 1930 - עוזר לראש המשטרה החשאית.
בשנים 1930–1932 הוא היה ראש הגולאג, משנת 1932 היה סגן ראש ה-גולאג, ראש פרויקט בניית תעלת הים הלבן, ועד אוגוסט 1936 היה ראש הבנייה של תעלת מוסקבה-וולגה.
בשנים 1936–1937 - שימש כסגן הקומיסר העממי על ענף היערות של ברית המועצות.
ב-4 באוגוסט 1933 הוענק לו מסדר לנין על השתתפותו הפעילה בהנהגת בניית התעלה בים הלבן,[2] קיבל את עיטור הדגל האדום. היה חבר הוועד המנהל המרכזי של ברית המועצות בשנים 1935–1937.
הוא נעצר ב-31 בינואר 1938 במסגרת הטיהורים הגדולים. ב-3 במרץ 1939 נורה בעקבות פסק הדין של הקולגיום הצבאי של בית המשפט העליון של ברית המועצות. שמו טוהר בשנת 1956, במסגרת תהליך הדה-סטליניזציה.
סולז'ניצין תיאר אותו כאחד מ"עוזרי סטלין ויגודה, ראש המשגיחים בבלומור" האחראי למותם של עשרות אלפי בני אדם.[3]
קישורים חיצוניים
- לזר I. קוגן (1889-1939) / אנטי גיבורי במערכות הענישה בברית המועצות / אתר "פעילי זכויות אדם נגד עינויים"
- קוגן לזר יוסיפוביץ' // אתר "כרונוס"
הערות שוליים
